השפעת איסור שימוש במטבע ללא הילך חוקי

בחודש נובמבר 2013 הוצאה, על ידי ראש הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, הנחייה מינהלית שפירשה כהפרה של סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, כל שימוש על ידי עוסקים במטבע שאינו קיים בפועל (כגון 0.99 אגורות). ההנחיה החלה להיאכף על ידי הרשות בחודש ינואר 2014. הסוגיה שעמדה על הפרק הייתה מה יקרה למחירים לצרכנים כתוצאה מהנחיה זו. ארבע אפשרויות מרכזיות עמדו למעשה על הפרק כעת מבחינת בית העסק:
  1. עיגול כלפי מעלה (מ-9.99 ₪ ל-10 ₪).
  2. עיגול כלפי מטה (מ-9.99 ₪ ל-9.90 ₪).
  3. העלאת מחיר משמעותית (תחת הנחה כי מבחינת בית העסק, מרגע שאינו יכול לרשום 9.99 ₪ על המוצר הרי שאין הבדל כבר בין לרשום 10 ₪ או 11 ₪ למשל).
  4. לא לציית ולהמשיך להציג מחירים שאינם עומדים בקנה אחד עם ההנחיה. 
ביצענו בדיקה של השפעת ההנחיה הזו על המחירים. הנתונים מקורם בדוח סמ"ל של המועצה הישראלית לצרכנות, בין החודשים נובמבר 2013 למרץ 2014. לאחר טיוב נתונים שבוצע נותרנו עם כ-3,000 תצפיות מחירים. הניתוח כלל 32 מוצרים מ-11 קטגוריות שונות (היגיינה וטואלט, מוצרי חלב וכו'), ב-12 אזורים שונים בישראל וב-24 רשתות שיווק שונות. המודל הסטטיסטי נבחן בתכנת SPSS. לגבי כל מוצר שנמדד בדצמבר וינואר, ושקיימים לו "מחיר ינואר" ו"מחיר ינואר צפוי" (כל מחיר אחרון שנמדד בחודשי דצמבר וינואר עוגל כך שאם ספרת האגורות שלו נעה בין אחת לארבע, המוצר עוגל כלפי מטה, אחרת כלפי מעלה) נבדק האם הפער בין שני המחירים (במידה וקיים), משמעותי סטטיסטית, כלומר ניתן לומר שברמת ביטחון של 95% פער זה אינו אקראי. לשם כך בוצע מבחן א-פרמטרי, וילקוקסון (Wilcoxon), למדגם מזווג של בדיקת הבדלי המחירים לאחר עיגול ובפועל, כלומר מחיר ינואר הצפוי לעומת מחיר ינואר הנצפה. 
הממצא הראשוני (והמעודד) היה כי רשתות השיווק מגיבות מהר להנחיות. במעל ל-90% מהחנויות הנבדקות בשנת 2014, לאחר כניסתה של ההנחיה לתוקף, לא נמצאה עדות לנוהג הפסול של הצגת מחיר עם סיומת של 99 אגורות. כצפוי, קבוצת המחירים הנמוכים של עד 19.99 ₪ הן אלו המאופיינות יחסית בשיעור ההפרה הגבוה של ההנחיה.
 
הממצא השני בנוגע למחירים מעלה כי נצפתה מגמה מובהקת של הוזלת מחירים של מרבית המוצרים שנדגמו במרבית האזורים ובמרבית האשכולות הסוציו-אקונומיים. הירידה הממוצעת בחודש ינואר עומדת על כ-2.5%. זאת לעומת מגמת עלייה או קיבעון במחירים הנצפית ביתר החודשים.
 
יש לציין כי על אף הנטייה הטבעית לייחס קשר בין ההנחיה על איסור השימוש במטבע ללא הילך חוקי לבין הממצאים בנוגע להורדת המחירים, הרי שמבחינה סטטיסטית קשר זה אינו הכרחי. יכול בהחלט שהירידה במחירי המזון ברשתות השיווק אינה קשורה להנחיה אלא לגורמים אחרים. על כן נכון יהיה להציג את ממצאי המחקר בצורה יבשה יותר כ"לא נמצא אישוש להנחה כי הנחיית הרשות להגנת הצרכן בנוגע לאיסור שימוש במטבע ללא הילך חוקי הביאה לעלייה במחירים לצרכן, כתוצאה מעיגול כלפי מעלה של המחירים".
 
אך מעבר להיבט הסטטיסטי היבש, ניתן להסיק מסקנה נוספת בכל הנוגע להפסקת נוהג פסול שהיה קיים מזה שנים רבות. בפועל, נראה כי ניתן ליישם בישראל פעולות החוסכות כסף לצרכנים, כאשר רשתות השיווק משתפות פעולה באופן כמעט מלא.

מקרי מבחן

צרו קשר
טלפון 03-5629995
השאירו לנו הודעה