הערכת הנזק הכלכלי באסון עברונה
ב-3 לדצמבר 2014, דלפו כ-5,000 מ"ק נפט גולמי מצינור קצא"א סמוך לצומת באר אורה (כ-15 ק"מ מאילת) עקב רשלנות של עובדי קצא"א. כתוצאה מהדליפה, זוהם שטח של כ-247 דונם כולל שטח נרחב בשמורת הטבע מלחת עברונה.
עמותת אדם טבע ודין פנתה לחברת ADALYA לצורך הערכת הנזק הכלכלי שנוצר מהזיהום כבסיס להגשת תביעה ייצוגית בעתיד. לצורך ניתוח הנזקים של הדליפה, היה צורך בכימות של שני פרמטרים עיקריים:
בניתוח ההשפעות הנ"ל, עדליא התבססה על מודל לאומדן נזקים של דליפות נפט (מודל BOSCEM) אשר פותח לבקשת הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית (EPA) על מנת לספק הערכה מקיפה לעלויות (בדולר לגלון) של דליפות נפט.
עמותת אדם טבע ודין פנתה לחברת ADALYA לצורך הערכת הנזק הכלכלי שנוצר מהזיהום כבסיס להגשת תביעה ייצוגית בעתיד. לצורך ניתוח הנזקים של הדליפה, היה צורך בכימות של שני פרמטרים עיקריים:
- הנזק הסוציו-אקונומי הישיר והעקיף לציבור עקב הפגיעה הסביבתית. יודגש, שמודלים בכלכלת סביבה אינם מתייחסים לנזקים ישירים בלבד. כך למשל, בהערכת הנזק הסוציו-אקונומי אנו מתייחסים לא רק להשפעה השלילית על "נפגעים ישירים" כמו המבקרים באתר ואלו המעוניינים לבקר בו, אלא על ההשפעה כלל הציבור. אסון הנפט באזור Prince William Sound באלסקה מהווה דוגמה רלבנטית - התביעה נגד Exxon Mobil לקבלת פיצויים עקב הנזק שנגרם ממכלית הנפט אקסון ואלדז הוגשה ע"י כלל הציבור - אנשים שלא ביקרו באתר ושלא הייתה להם כוונה לבקר בו.
- הנזק האקולוגי-סביבתי, המשקף את הערך אשר הציבור מקנה לשיקום מלא של המערכת האקולוגית הייחודית של השמורה.
בניתוח ההשפעות הנ"ל, עדליא התבססה על מודל לאומדן נזקים של דליפות נפט (מודל BOSCEM) אשר פותח לבקשת הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית (EPA) על מנת לספק הערכה מקיפה לעלויות (בדולר לגלון) של דליפות נפט.
מודל BOSCEM המקורי התבסס על ניתוח רב היקף של מעל 53,000 מקרים של דליפות נפט בארה"ב במשך שנים רבות (ולפני 2003). במקרים אלו, חישוב העלויות התבסס בעיקר על הקנסות והפיצויים שנקבעו במסגרת הכרעות דין והסדרים מחוץ לבתי המשפט בין ה-EPA והצדדים המזהמים.
עדליא התבססה בעבודתה על ההנחה שניתן ליישם את מודל BOSCEM לצורך ניתוח הנזק הסוציו-אקונומי והאקולוגי-סביבתי שנגרם בדליפה בעברונה. במסגרת יישום המודל, עדליא התאימה את המודל לנסיבות הפרטניות של דליפת צינור קצא"א ולמאפיינים של הכלכלה הישראלית.
המודל מתבסס על ניתוח רב-משתנים אשר מתייחס ל-3 פרמטרים עיקריים:
ממצאי המחקר אף פורסמו בעיתונות:
עדליא התבססה בעבודתה על ההנחה שניתן ליישם את מודל BOSCEM לצורך ניתוח הנזק הסוציו-אקונומי והאקולוגי-סביבתי שנגרם בדליפה בעברונה. במסגרת יישום המודל, עדליא התאימה את המודל לנסיבות הפרטניות של דליפת צינור קצא"א ולמאפיינים של הכלכלה הישראלית.
המודל מתבסס על ניתוח רב-משתנים אשר מתייחס ל-3 פרמטרים עיקריים:
- פרמטרים הנוגעים לדליפה: סוג הנפט, רמת רעילות, קצב ההתפשטות של הזיהום, משך הדליפה, קצב דעיכת הזיהום, ושיטות להתמודדות ראשונית עם הזיהום.
- פרמטרים הנוגעים לסביבה: מאפייני המערכת האקולוגית אשר ניזוקה (סוג האדמה באזור הזיהום, קירבה למקורות מים, וכו') ושקלול של מידת החשיפה לדליפה.
- פרמטרים הנוגעים לרגישות החברתית, תרבותית וכלכלית של הציבור: מודל זה מציע סולם של 6 "דרגות חשיבות" אשר הציבור מקנה לאתר הגאוגרפי הנידון. מאחר ושומרת הטבע עברונה מהווה את אתר המלחה האחרון בישראל ומערכת אקולוגית ייחודית, ההנחה הייתה כי האתר בעל דרגת חשיבות גבוהה מאוד לציבור. בנוסף, מכיוון /ישראל מהווה בעיני הציבור בית למגוון עשיר של נופים טבעיים - הסרה של אחד מהנופים הייחודיים המרכיבים את אופייה של המדינה מהווה פגיעה בציבור הכללי.
ממצאי המחקר אף פורסמו בעיתונות:
