פיתוח תחום הביוטכנולוגיה הימית
להיות יזם זה אף פעם לא קל. אבל להיות יזם בפריפריה זה כבר יכול להיות מאתגר למדי... במסגרת עבודת יעוץ כלכלי בנושא בחינת אפשרויות לגיוון תעסוקתי באילת, שהוזמנה על ידי משרד הכלכלה, בחנה ADALYA, בין היתר, את כדאיות הפיתוח של תחום הביוטכנולוגיה הימית באילת. הגילויים, במידה מסוימת, היו מפתיעים.
אילת כפלטפורמה עתירת פוטנציאל לפיתוח כלכלי בתחום הביולוגיה הימית
הסביבה הטבעית - אילת וחבל אילות נהנות מתנאי סביבה מדבריים, המהווים כר גידול אופטימלי ליצורים ימיים, בדגש על אצות (גם למאכל וגם להפקת חומרי טבע ימיים שנמכרים לחו"ל, בעיקר למזרח הרחוק). קרקע פנויה, הנדרשת בתחום זה של חקלאות ימית, לא חסרה במרחב כידוע (ובוודאי כנגד האלטרנטיבה באזור המרכז).
המוסדות האקדמיים - באילת שלושה מוסדות המבצעים מחקר בתחומים הקשורים למדעי הים. מוסדות אלו נחשבים למובילים בתחומם במדינה, ואין כמעט חוקר בכיר בתחום מדעי הים בישראל (ולא מעט חוקרים זרים) שלא פעל במסגרתם בשלב כלשהו בקריירה.
היתרון הבולט - מפרץ אילת מהווה אופציית מחקר ייחודית בעולם. זאת עקב שונית האלמוגים הטרופית ובכך שהמרחק של עומק ים גבוה מהחוף הוא מאד קצר, להבדיל ממקומות מחקר אחרים בעולם (מנהל המרכז הבינ-אוניברסיטאי באילת הגדיר זאת יפה: "המרחק בין שדה המחקר בים לבין תקע החשמל במשרד הוא כ-50 מטרים"). נתון זה מקטין משמעותית את עלויות המחקר ומביא לא מעט חוקרים בינלאומיים לאילת.
אבל... ולמרות כל היתרונות הללו קיים פער בין הפוטנציאל הגלום בעיר אילת בתחום הביולוגיה הימית לבין מימוש הפוטנציאל בפועל: באילת כיום רק כ-200 אנשים שמתעסקים בביולוגיה ימית (כולל טכנאים, סטודנטים וכו') ו-3 חברות תעשייתיות קטנות עד בינוניות, כמות הכספים שיזמים מצליחים לגייס מתכניות ממשלתיות הוא אפסי, לא קיימים פרויקטים המבוצעים כשיתוף אקדמי-תעשייתי (פרויקטי "מגנ"ט"), אין כמעט שיתופי פעולה בין החברות התעשייתיות לבין האקדמיה בעיר, ובוודאי שאין שיתופי פעולה בין החברות עצמן.
השוואה בינ"ל של ישראל לעומת העולם- ישראל מהווה כיום כ-0.87% מהפטנטים בתחום הביוטכנולוגיה הימית העולמי. נתון זה, בצירוף הנתון שישראל מהווה 1.5% מהפטנטים בתחום הביוטכנולוגיה בכלל, עשויים להעיד על בעיה. כיצד ייתכן, שאחרי כל היתרונות שמנינו קודם לגבי אילת, תחום הביוטכנולוגיה הימית מפגר מאחורי הפטנטים בתחום הביוטכנולוגיה הכללי?
מסקנות והמלצות
תובנות בנוגע לפיתוח פריפריאלי- בלא מעט מדינות בעולם, ובעיקר במדינות שעוסקות בביוטכנולוגיה ימית, גילו שפיתוח ביוטכנולוגיה ימית הוא בד"כ פיתוח פריפריאלי ביסודו. זו בעיה שחורגת מתחומים עסקיים או מחקריים. משפחות ישקלו האם לעבור לעבוד או לחקור באזור אילת לא רק בהתבסס על היבטים מקצועיים אלא גם עקב שיקולים אחרים כגון חינוך, תעסוקת בן או בת הזוג וכו'. מדינות כמו נורבגיה ודנמרק באירופה או יפן במזרח התמודדו עם בעיה דומה- איך מביאים אזורי ספר פריפריאליים להפוך למעצמות ביוטכנולוגיה ימית?
אילת כפלטפורמה עתירת פוטנציאל לפיתוח כלכלי בתחום הביולוגיה הימית
הסביבה הטבעית - אילת וחבל אילות נהנות מתנאי סביבה מדבריים, המהווים כר גידול אופטימלי ליצורים ימיים, בדגש על אצות (גם למאכל וגם להפקת חומרי טבע ימיים שנמכרים לחו"ל, בעיקר למזרח הרחוק). קרקע פנויה, הנדרשת בתחום זה של חקלאות ימית, לא חסרה במרחב כידוע (ובוודאי כנגד האלטרנטיבה באזור המרכז).
המוסדות האקדמיים - באילת שלושה מוסדות המבצעים מחקר בתחומים הקשורים למדעי הים. מוסדות אלו נחשבים למובילים בתחומם במדינה, ואין כמעט חוקר בכיר בתחום מדעי הים בישראל (ולא מעט חוקרים זרים) שלא פעל במסגרתם בשלב כלשהו בקריירה.
היתרון הבולט - מפרץ אילת מהווה אופציית מחקר ייחודית בעולם. זאת עקב שונית האלמוגים הטרופית ובכך שהמרחק של עומק ים גבוה מהחוף הוא מאד קצר, להבדיל ממקומות מחקר אחרים בעולם (מנהל המרכז הבינ-אוניברסיטאי באילת הגדיר זאת יפה: "המרחק בין שדה המחקר בים לבין תקע החשמל במשרד הוא כ-50 מטרים"). נתון זה מקטין משמעותית את עלויות המחקר ומביא לא מעט חוקרים בינלאומיים לאילת.
אבל... ולמרות כל היתרונות הללו קיים פער בין הפוטנציאל הגלום בעיר אילת בתחום הביולוגיה הימית לבין מימוש הפוטנציאל בפועל: באילת כיום רק כ-200 אנשים שמתעסקים בביולוגיה ימית (כולל טכנאים, סטודנטים וכו') ו-3 חברות תעשייתיות קטנות עד בינוניות, כמות הכספים שיזמים מצליחים לגייס מתכניות ממשלתיות הוא אפסי, לא קיימים פרויקטים המבוצעים כשיתוף אקדמי-תעשייתי (פרויקטי "מגנ"ט"), אין כמעט שיתופי פעולה בין החברות התעשייתיות לבין האקדמיה בעיר, ובוודאי שאין שיתופי פעולה בין החברות עצמן.
השוואה בינ"ל של ישראל לעומת העולם- ישראל מהווה כיום כ-0.87% מהפטנטים בתחום הביוטכנולוגיה הימית העולמי. נתון זה, בצירוף הנתון שישראל מהווה 1.5% מהפטנטים בתחום הביוטכנולוגיה בכלל, עשויים להעיד על בעיה. כיצד ייתכן, שאחרי כל היתרונות שמנינו קודם לגבי אילת, תחום הביוטכנולוגיה הימית מפגר מאחורי הפטנטים בתחום הביוטכנולוגיה הכללי?
מסקנות והמלצות
תובנות בנוגע לפיתוח פריפריאלי- בלא מעט מדינות בעולם, ובעיקר במדינות שעוסקות בביוטכנולוגיה ימית, גילו שפיתוח ביוטכנולוגיה ימית הוא בד"כ פיתוח פריפריאלי ביסודו. זו בעיה שחורגת מתחומים עסקיים או מחקריים. משפחות ישקלו האם לעבור לעבוד או לחקור באזור אילת לא רק בהתבסס על היבטים מקצועיים אלא גם עקב שיקולים אחרים כגון חינוך, תעסוקת בן או בת הזוג וכו'. מדינות כמו נורבגיה ודנמרק באירופה או יפן במזרח התמודדו עם בעיה דומה- איך מביאים אזורי ספר פריפריאליים להפוך למעצמות ביוטכנולוגיה ימית?
בסופו של דבר ניתחנו שני כשלי שוק מרכזיים בתחום זה:
כשל השוק הראשון מכונה בשפה הכלכלית Myopia
תופעה זו גורמת לכך שהשקעה בפרויקט מסוים לא מתבצעת למרות שהיא מראה על NPV חיובי (כלומר- כדאיות כלכלית בביצוע הפרויקט). בד"כ ההשקעה מראה על פירות רק כעבור מספר לא מועט של שנים, ואז סביר שמנכ"ל חברת השקעות יחשוב פעמיים לפני שהוא משקיע כסף בהווה לטובת רווחים עתידיים שיתרחשו בתקופה עתידית רחוקה. גילוי תיאורטי זה של כשל שוק כלכלי נדרש בהוכחה לגבי התחום הפרטני של ביוטכנולוגיה ימית, ואכן, מסתבר שהתחום עדיין מצוי בחיתוליו. מהערכות שונות שגילינו בעבודת המחקר, עולה כי סך התוצר השנתי העולמי בתחום זה עומד על כ-4.1 מיליארד דולר, סכום נמוך לכל הדעות. עם זאת, התחום צומח בכ-10 אחוזים לשנה, אחוז גבוה לכל הדעות (לשם השוואה, התוצר השנתי בישראל גדל בקצב של בערך 3-4 אחוזים לשנה). המשמעות של תחום התחלתי היא שנדרש בהרחבה של המחקר הבסיסי בטרם יעבור לפיתוחים תעשייתיים. גופים עסקיים בדרך כלל יחששו להיכנס להשקעות בפרויקטים שתחילתם בפרופסורים במעבדת מחקר אקדמית, ואכן- קרנות שונות חוששות להיכנס להשקעות בתחום זה.
כשל השוק השני הינו בתחום המידע
יזמים, עסקים וחוקרים אינם מודעים לתכניות סיוע שונות. זה נראה לנו תמוה בהתחלה. איך יכול להיות שבעידן האינטרנט, שבו אין למרחק מהמרכז שום אפקט (לטעמנו לפחות) על הגישה למידע, עדיין כמעט כל אחד מהמרואיינים שדיברנו עימו באילת וסביבתה טען שהוא לא מכיר את התכניות השונות שיכלו להעניק לו הטבות לא מעטות?
הנה דוגמא אחת להסבר- אילת נמצאת בתחתית דירוג הערים מבחינת עורכי דין לתושב. מעבר לתחושת האהדה או הרתיעה הבסיסית ממקצוע עריכת הדין, הרי שלעורכי דין, רואי חשבון, יועצים כלכליים וכו' תפקיד חשוב במיצוי זכויות וקידום עסקים. הם לא עושים זאת מתחושת שליחות אלא מתוך מטרות עסקיות טהורות של רווח כספי על תפקיד התיווך הזה. גם היעדרם של פקידי מדינה באילת מונע העברת מידע באופן לא רשמי, כפי שקורה לא אחת באזור המרכז וירושלים. ועדיין- הרי יכול חוקר או יזם לחפש באתרי האינטרנט השונים הטבות ממשלתיות המתאימות לו, אבל אז מצטרף נתון נוסף והוא החיסרון לקוטן.
העובדה כי מבנה השוק האילתי והפריפריאלי בכלל מורכב מעסקים קטנים, מביאה לכך שהם כמעט תמיד יבצעו פחות מדי מו"פ ופחות ישתמשו בהטבות ממשלתיות, כי פשוט העלות המינהלית הכרוכה בכך לא שווה בהכרח את התמורה, (וזאת מעבר לחשדנות הבסיסית בסוגיית המוכנות הממשלתית לסייע לעסקים, הגם שאינה בהכרח מעוגנת במציאות).
תוצאות והמלצות - בחודש יולי 2012 קיבלה הממשלה החלטה עקרונית על בחינת הקמת מאגד ייחודי באילת, אשר אמור לסייע בפתרון שני כשלי השוק הללו. מאגד זה, אשר הינו חלק מהמלצות חברת עדליא בדו"ח שהכינה,אינו המצאה ישראלית, אלא לקוח ממודל נורבגי (בעיר Tromso שהיא כמו אילת רק הפוך מבחינת תנאי מזג האוויר...), ולפיו הממשלה נכנסת בנעלי השוק הפרטי ומביאה גם להצפת מידע, וגם למשתתפת בסיכונים כתוצאה מראשוניותו של תחום המחקר ואופי החברות הפעילות בו.
ובסופו של דבר- צריך לזכור שמטרת הפיתוח של תחום הביולוגיה הימית או הביוטכנולוגיה הימית באילת, הינה גיוון תעסוקתי של אילת. הצלחה של המודל הזה יכולה להביא לפריצת דרך בפיתוח פריפריאלי בישראל ובתפקיד המדינה כמחוללת שינוי.
--------------------------------------------
חברת ADALYA מלווה בשנים האחרונות בכל הנוגע לייעוץ ברגולציה בתחום השלטון המקומי את משרדי הפנים והאוצר.
במסגרת פעילות זו ביצעה ADALYA מחקרים רבים העוסקים בתכנון מדיניות מוניציפאלית של חלוקת הכנסות בין רשויות, איחודי רשויות מקומיות, קידום מעמד האישה, תכנון מדיניות ארנונה, פיתוח הון אנושי והגדרות תפקידים ברשויות, סל שירותים מחייב ועוד. פעילות זו לוותה בניתוח סוגיות הקשורות לכלכלת שלטון מקומי, רגולציה, מכרזים, חקיקה, תכנון גיאוגרפי ועוד.
לפרטים נוספים אנא פנו לראש תחום מחקר ושלטון מקומי - עודד סטקלוב
כשל השוק הראשון מכונה בשפה הכלכלית Myopia
תופעה זו גורמת לכך שהשקעה בפרויקט מסוים לא מתבצעת למרות שהיא מראה על NPV חיובי (כלומר- כדאיות כלכלית בביצוע הפרויקט). בד"כ ההשקעה מראה על פירות רק כעבור מספר לא מועט של שנים, ואז סביר שמנכ"ל חברת השקעות יחשוב פעמיים לפני שהוא משקיע כסף בהווה לטובת רווחים עתידיים שיתרחשו בתקופה עתידית רחוקה. גילוי תיאורטי זה של כשל שוק כלכלי נדרש בהוכחה לגבי התחום הפרטני של ביוטכנולוגיה ימית, ואכן, מסתבר שהתחום עדיין מצוי בחיתוליו. מהערכות שונות שגילינו בעבודת המחקר, עולה כי סך התוצר השנתי העולמי בתחום זה עומד על כ-4.1 מיליארד דולר, סכום נמוך לכל הדעות. עם זאת, התחום צומח בכ-10 אחוזים לשנה, אחוז גבוה לכל הדעות (לשם השוואה, התוצר השנתי בישראל גדל בקצב של בערך 3-4 אחוזים לשנה). המשמעות של תחום התחלתי היא שנדרש בהרחבה של המחקר הבסיסי בטרם יעבור לפיתוחים תעשייתיים. גופים עסקיים בדרך כלל יחששו להיכנס להשקעות בפרויקטים שתחילתם בפרופסורים במעבדת מחקר אקדמית, ואכן- קרנות שונות חוששות להיכנס להשקעות בתחום זה.
כשל השוק השני הינו בתחום המידע
יזמים, עסקים וחוקרים אינם מודעים לתכניות סיוע שונות. זה נראה לנו תמוה בהתחלה. איך יכול להיות שבעידן האינטרנט, שבו אין למרחק מהמרכז שום אפקט (לטעמנו לפחות) על הגישה למידע, עדיין כמעט כל אחד מהמרואיינים שדיברנו עימו באילת וסביבתה טען שהוא לא מכיר את התכניות השונות שיכלו להעניק לו הטבות לא מעטות?
הנה דוגמא אחת להסבר- אילת נמצאת בתחתית דירוג הערים מבחינת עורכי דין לתושב. מעבר לתחושת האהדה או הרתיעה הבסיסית ממקצוע עריכת הדין, הרי שלעורכי דין, רואי חשבון, יועצים כלכליים וכו' תפקיד חשוב במיצוי זכויות וקידום עסקים. הם לא עושים זאת מתחושת שליחות אלא מתוך מטרות עסקיות טהורות של רווח כספי על תפקיד התיווך הזה. גם היעדרם של פקידי מדינה באילת מונע העברת מידע באופן לא רשמי, כפי שקורה לא אחת באזור המרכז וירושלים. ועדיין- הרי יכול חוקר או יזם לחפש באתרי האינטרנט השונים הטבות ממשלתיות המתאימות לו, אבל אז מצטרף נתון נוסף והוא החיסרון לקוטן.
העובדה כי מבנה השוק האילתי והפריפריאלי בכלל מורכב מעסקים קטנים, מביאה לכך שהם כמעט תמיד יבצעו פחות מדי מו"פ ופחות ישתמשו בהטבות ממשלתיות, כי פשוט העלות המינהלית הכרוכה בכך לא שווה בהכרח את התמורה, (וזאת מעבר לחשדנות הבסיסית בסוגיית המוכנות הממשלתית לסייע לעסקים, הגם שאינה בהכרח מעוגנת במציאות).
תוצאות והמלצות - בחודש יולי 2012 קיבלה הממשלה החלטה עקרונית על בחינת הקמת מאגד ייחודי באילת, אשר אמור לסייע בפתרון שני כשלי השוק הללו. מאגד זה, אשר הינו חלק מהמלצות חברת עדליא בדו"ח שהכינה,אינו המצאה ישראלית, אלא לקוח ממודל נורבגי (בעיר Tromso שהיא כמו אילת רק הפוך מבחינת תנאי מזג האוויר...), ולפיו הממשלה נכנסת בנעלי השוק הפרטי ומביאה גם להצפת מידע, וגם למשתתפת בסיכונים כתוצאה מראשוניותו של תחום המחקר ואופי החברות הפעילות בו.
ובסופו של דבר- צריך לזכור שמטרת הפיתוח של תחום הביולוגיה הימית או הביוטכנולוגיה הימית באילת, הינה גיוון תעסוקתי של אילת. הצלחה של המודל הזה יכולה להביא לפריצת דרך בפיתוח פריפריאלי בישראל ובתפקיד המדינה כמחוללת שינוי.
--------------------------------------------
חברת ADALYA מלווה בשנים האחרונות בכל הנוגע לייעוץ ברגולציה בתחום השלטון המקומי את משרדי הפנים והאוצר.
במסגרת פעילות זו ביצעה ADALYA מחקרים רבים העוסקים בתכנון מדיניות מוניציפאלית של חלוקת הכנסות בין רשויות, איחודי רשויות מקומיות, קידום מעמד האישה, תכנון מדיניות ארנונה, פיתוח הון אנושי והגדרות תפקידים ברשויות, סל שירותים מחייב ועוד. פעילות זו לוותה בניתוח סוגיות הקשורות לכלכלת שלטון מקומי, רגולציה, מכרזים, חקיקה, תכנון גיאוגרפי ועוד.
לפרטים נוספים אנא פנו לראש תחום מחקר ושלטון מקומי - עודד סטקלוב