כוח העבודה - מצב קיים ומגמות
כוח עבודה במשק הינו אוכלוסייה בגילאי 25-64. כוח העבודה בישראל בשנים 2009-2013 גדל במצטבר בכ-221 אלף נפש לכ-3,664 מיליון נפש. ניתוח מגדרי של כוח העבודה מראה כי במהלך התקופה חלקם היחסי של הנשים בכוח העבודה נשאר יציב ועומד על כ-51% מכוח העבודה.
מניתוח מגזרי של כוח העבודה עולה כי כ-28% מתוספת כוח העבודה בתקופה זו הייתה במגזר המיעוטים ו-26% מתוספת כוח האדם הייתה במגזר החרדי – כאשר חלקם היחסי של מגזרים בכוח העבודה עולה (חלקו של המגזר החרדי בכוח העבודה עלה ב-4 השנים האחרונות מ-4.3% ל5.6%, וחלקו של המגזר המיעוטים עלה מ-17.1% ל-17.7% באותה תקופה).
העובדה שחלקם היחסי של שני מגזרים אלו בכוח העבודה עולה וכי למעלה ממחצית התוספת לכוח העבודה נובעת משני מגזרים אלו – ששילובם בשוק העבודה כרוך בהתגברות על חסמים וקשיים שונים – מציבה בפני הממשלה והמשק הישראלי אתגרים תעסוקתיים רבים בשנים הקרובות.
השתתפות בכוח העבודה - מצב קיים ומגמות
השתתפות בכוח עבודה נמדד כסך באנשים המועסקים והמובטלים (מחפשי עבודה) במשק. במהלך התקופה שבין 2009-2013 חל גידול מהותי בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה במשק, כאשר שיעור ההשתתפות בקרב גברים עומד ל-85.4% ושיעור ההשתתפות בקרב נשים עומד על ל-73.8%.
שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה במהלך התקופה גדלו בכל המגזרים, כאשר:
- שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של גברים יהודים לא חרדיים הגיע לכ-90% ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה של נשים במגזר זה עומד על 75.3% - שני ממצאים שמשמעותם העיקרית הינה שיפור משמעותי בהשתתפות בכוח העבודה של כאלו שעלו לישראל במהלך שנות ה-90 (בעיקר יוצאי חבר העמים ואתיופיה).
- בשנים האחרונות חל גידול משמעותי בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה של נשים חרדיות מכ-62.7% בשנת 2009 לכ- 75.7% ב-2013. שיעור הנשים החרדיות המשתתפות בכוח העבודה ב-2013 היה אפילו גבוה יותר מזה של נשים יהודית לא חרדיות – ממצא שמעיד על שינוי מהותי בתרבות התעסוקתית בקבוצת אוכלוסייה זו.
- שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של גברים חרדיים עלה במהלך התקופה לכ-45.4%. עם זאת, הנתונים מצביעים על התייצבות בשיעורי ההשתתפות בכוח העבודה ב-2013 כאשר נתונים ראשוניים לשנת 2014 מורים על המשך היציבות. בכל מקרה, עדיין מדובר על שיעור השתתפות נמוך, המחייב התייחסות פרטנית לחסמים החברתיים והתרבותיים המונעים מקבוצה זו יציאה לשוק העבודה.
- שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של נשים ערביות עלה משמעותית לכ-33.7%, כאשר הנתונים מורים על המשך הגידול בשנת 2014. עם זאת, עדיין מדובר על שיעור השתתפות נמוך, המחייב התייחסות פרטנית לחסמים החברתיים והתרבותיים המונעים מקבוצה זו יציאה לשוק העבודה.
שיעור התעסוקה במשק - מצב קיים ומגמות
מס' המועסקים במשק (בני 25-64) בשנים 2009-2013 גדל במצטבר בכ-321 אלף נפש– דהיינו מעבר לתוספת לכוח העבודה – והגיע להיקף של כ-2.75 מ' מועסקים.
ממצא זה משקף גידול מהותי בשיעור המועסקים הן בקרב גברים והן בקרב הנשים, כאשר שיעור הגברים המועסקים עומד על 80.8% ושיעור התעסוקה בקרב נשים הינו 69.7%.
עם זאת, לפי נתוני הביטוח הלאומי עולה כי בשנת 2013 רק כ-78% מהשכירים במשק עבדו במשרה מלאה (דהיינו, לפחות 35 שעות בשבוע).
שיעור התעסוקה במגזר הכללי (יהודים שאינם חרדים) עולה בהתמדה ועומד נכון לשנת 2013 על 81.8%, תוך התקרבות ליעדי הממשלה בתעסוקה לשנת 2020 (83%)
עם זאת, הגעה אל היעד התעסוקתי שנקבע מחייבת התמודדות עם חסמים תעסוקתיים משמעותיים, בעיקר בקרב הורים צעירים (עבורם מחסור במעונות יום מהווה חסם תעסוקתי משמעותי), עולים חדשים וותיקים (בעיקר יוצאי אתיופיה), צעירים חסרי עורף תעסוקתי ואנשים עם מוגבלות (ראה בהרחבה להלן).
גם לגבי שיעור התעסוקה במגזר המיעוטים חלה עליה הדרגתית בשנים האחרונות, אם כי הפער אל מימוש יעדי הממשלה בנוגע לתעסוקה של מגזר זה לקראת שנת 2020 (78% לגברים ו-41% לנשים) עדיין רב, בייחוד ביחס לנשים (שיעורן בתעסוקה עומד נכון ל-2013 על 32% בלבד).
לפיכך, נראה שסגירת הפער מול היעד בקרב הנשים במגזר המיעוטים מחייב שינוי תרבותי וחברתי משמעותי הן בתוך החברה הערבית והן בקרב המעסיקים והחברה הישראלית.
שיעור התעסוקה במגזר החרדי עולה גם הוא בהדרגה בכיוון יעדי התעסוקה ל-2020 (63% לגברים ו-63% לנשים במגזר החרדי, כאשר לגבי אוכלוסיה זו חל גידול מרשים בשיעורי התעסוקה, במיוחד בקרב הנשים – שיעור התעסוקה בקרב נשים חרדיות עבר את היעד שנקבע כבר ב-2012 ולפי הנתונים הוא ממשיך לעלות בשנת 2014 (בה הגיע היקף המועסקות החרדיות לכ-77,000)– ממצאים שמעידים על שינוי בתרבות התעסוקתית בקרב הנשים החרדיות ועל הרחבה משמעותית במגוון המקצועות ומקומות העבודה הפתוחים בפניהן.
לעומת זאת, בקרב הגברים החרדים, למרות גידול משמעותי שחל בשיעורי התעסוקה, הפער בהגעה אל היעד עדיין משמעותי.