תמונת מצב התעסוקה בישראל
כוח העבודה - מצב קיים ומגמות
כוח עבודה במשק הינו אוכלוסייה בגילאי 25-64. כוח העבודה בישראל בשנים 2009-2013 גדל במצטבר בכ-221 אלף נפש לכ-3,664 מיליון נפש. ניתוח מגדרי של כוח העבודה מראה כי במהלך התקופה חלקם היחסי של הנשים בכוח העבודה נשאר יציב ועומד על כ-51% מכוח העבודה.
מניתוח מגזרי של כוח העבודה עולה כי כ-28% מתוספת כוח העבודה בתקופה זו הייתה במגזר המיעוטים ו-26% מתוספת כוח האדם הייתה במגזר החרדי – כאשר חלקם היחסי של מגזרים בכוח העבודה עולה (חלקו של המגזר החרדי בכוח העבודה עלה ב-4 השנים האחרונות מ-4.3% ל5.6%, וחלקו של המגזר המיעוטים עלה מ-17.1% ל-17.7% באותה תקופה).
העובדה שחלקם היחסי של שני מגזרים אלו בכוח העבודה עולה וכי למעלה ממחצית התוספת לכוח העבודה נובעת משני מגזרים אלו – ששילובם בשוק העבודה כרוך בהתגברות על חסמים וקשיים שונים – מציבה בפני הממשלה והמשק הישראלי אתגרים תעסוקתיים רבים בשנים הקרובות.
השתתפות בכוח העבודה - מצב קיים ומגמות
השתתפות בכוח עבודה נמדד כסך באנשים המועסקים והמובטלים (מחפשי עבודה) במשק. במהלך התקופה שבין 2009-2013 חל גידול מהותי בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה במשק, כאשר שיעור ההשתתפות בקרב גברים עומד ל-85.4% ושיעור ההשתתפות בקרב נשים עומד על ל-73.8%.
שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה במהלך התקופה גדלו בכל המגזרים, כאשר:
מס' המועסקים במשק (בני 25-64) בשנים 2009-2013 גדל במצטבר בכ-321 אלף נפש– דהיינו מעבר לתוספת לכוח העבודה – והגיע להיקף של כ-2.75 מ' מועסקים.
ממצא זה משקף גידול מהותי בשיעור המועסקים הן בקרב גברים והן בקרב הנשים, כאשר שיעור הגברים המועסקים עומד על 80.8% ושיעור התעסוקה בקרב נשים הינו 69.7%.
עם זאת, לפי נתוני הביטוח הלאומי עולה כי בשנת 2013 רק כ-78% מהשכירים במשק עבדו במשרה מלאה (דהיינו, לפחות 35 שעות בשבוע).
שיעור התעסוקה במגזר הכללי (יהודים שאינם חרדים) עולה בהתמדה ועומד נכון לשנת 2013 על 81.8%, תוך התקרבות ליעדי הממשלה בתעסוקה לשנת 2020 (83%)
עם זאת, הגעה אל היעד התעסוקתי שנקבע מחייבת התמודדות עם חסמים תעסוקתיים משמעותיים, בעיקר בקרב הורים צעירים (עבורם מחסור במעונות יום מהווה חסם תעסוקתי משמעותי), עולים חדשים וותיקים (בעיקר יוצאי אתיופיה), צעירים חסרי עורף תעסוקתי ואנשים עם מוגבלות (ראה בהרחבה להלן).
גם לגבי שיעור התעסוקה במגזר המיעוטים חלה עליה הדרגתית בשנים האחרונות, אם כי הפער אל מימוש יעדי הממשלה בנוגע לתעסוקה של מגזר זה לקראת שנת 2020 (78% לגברים ו-41% לנשים) עדיין רב, בייחוד ביחס לנשים (שיעורן בתעסוקה עומד נכון ל-2013 על 32% בלבד).
לפיכך, נראה שסגירת הפער מול היעד בקרב הנשים במגזר המיעוטים מחייב שינוי תרבותי וחברתי משמעותי הן בתוך החברה הערבית והן בקרב המעסיקים והחברה הישראלית.
שיעור התעסוקה במגזר החרדי עולה גם הוא בהדרגה בכיוון יעדי התעסוקה ל-2020 (63% לגברים ו-63% לנשים במגזר החרדי, כאשר לגבי אוכלוסיה זו חל גידול מרשים בשיעורי התעסוקה, במיוחד בקרב הנשים – שיעור התעסוקה בקרב נשים חרדיות עבר את היעד שנקבע כבר ב-2012 ולפי הנתונים הוא ממשיך לעלות בשנת 2014 (בה הגיע היקף המועסקות החרדיות לכ-77,000)– ממצאים שמעידים על שינוי בתרבות התעסוקתית בקרב הנשים החרדיות ועל הרחבה משמעותית במגוון המקצועות ומקומות העבודה הפתוחים בפניהן.
לעומת זאת, בקרב הגברים החרדים, למרות גידול משמעותי שחל בשיעורי התעסוקה, הפער בהגעה אל היעד עדיין משמעותי.
כוח עבודה במשק הינו אוכלוסייה בגילאי 25-64. כוח העבודה בישראל בשנים 2009-2013 גדל במצטבר בכ-221 אלף נפש לכ-3,664 מיליון נפש. ניתוח מגדרי של כוח העבודה מראה כי במהלך התקופה חלקם היחסי של הנשים בכוח העבודה נשאר יציב ועומד על כ-51% מכוח העבודה.
מניתוח מגזרי של כוח העבודה עולה כי כ-28% מתוספת כוח העבודה בתקופה זו הייתה במגזר המיעוטים ו-26% מתוספת כוח האדם הייתה במגזר החרדי – כאשר חלקם היחסי של מגזרים בכוח העבודה עולה (חלקו של המגזר החרדי בכוח העבודה עלה ב-4 השנים האחרונות מ-4.3% ל5.6%, וחלקו של המגזר המיעוטים עלה מ-17.1% ל-17.7% באותה תקופה).
העובדה שחלקם היחסי של שני מגזרים אלו בכוח העבודה עולה וכי למעלה ממחצית התוספת לכוח העבודה נובעת משני מגזרים אלו – ששילובם בשוק העבודה כרוך בהתגברות על חסמים וקשיים שונים – מציבה בפני הממשלה והמשק הישראלי אתגרים תעסוקתיים רבים בשנים הקרובות.
השתתפות בכוח העבודה - מצב קיים ומגמות
השתתפות בכוח עבודה נמדד כסך באנשים המועסקים והמובטלים (מחפשי עבודה) במשק. במהלך התקופה שבין 2009-2013 חל גידול מהותי בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה במשק, כאשר שיעור ההשתתפות בקרב גברים עומד ל-85.4% ושיעור ההשתתפות בקרב נשים עומד על ל-73.8%.
שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה במהלך התקופה גדלו בכל המגזרים, כאשר:
- שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של גברים יהודים לא חרדיים הגיע לכ-90% ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה של נשים במגזר זה עומד על 75.3% - שני ממצאים שמשמעותם העיקרית הינה שיפור משמעותי בהשתתפות בכוח העבודה של כאלו שעלו לישראל במהלך שנות ה-90 (בעיקר יוצאי חבר העמים ואתיופיה).
- בשנים האחרונות חל גידול משמעותי בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה של נשים חרדיות מכ-62.7% בשנת 2009 לכ- 75.7% ב-2013. שיעור הנשים החרדיות המשתתפות בכוח העבודה ב-2013 היה אפילו גבוה יותר מזה של נשים יהודית לא חרדיות – ממצא שמעיד על שינוי מהותי בתרבות התעסוקתית בקבוצת אוכלוסייה זו.
- שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של גברים חרדיים עלה במהלך התקופה לכ-45.4%. עם זאת, הנתונים מצביעים על התייצבות בשיעורי ההשתתפות בכוח העבודה ב-2013 כאשר נתונים ראשוניים לשנת 2014 מורים על המשך היציבות. בכל מקרה, עדיין מדובר על שיעור השתתפות נמוך, המחייב התייחסות פרטנית לחסמים החברתיים והתרבותיים המונעים מקבוצה זו יציאה לשוק העבודה.
- שיעור ההשתתפות בכוח העבודה של נשים ערביות עלה משמעותית לכ-33.7%, כאשר הנתונים מורים על המשך הגידול בשנת 2014. עם זאת, עדיין מדובר על שיעור השתתפות נמוך, המחייב התייחסות פרטנית לחסמים החברתיים והתרבותיים המונעים מקבוצה זו יציאה לשוק העבודה.
מס' המועסקים במשק (בני 25-64) בשנים 2009-2013 גדל במצטבר בכ-321 אלף נפש– דהיינו מעבר לתוספת לכוח העבודה – והגיע להיקף של כ-2.75 מ' מועסקים.
ממצא זה משקף גידול מהותי בשיעור המועסקים הן בקרב גברים והן בקרב הנשים, כאשר שיעור הגברים המועסקים עומד על 80.8% ושיעור התעסוקה בקרב נשים הינו 69.7%.
עם זאת, לפי נתוני הביטוח הלאומי עולה כי בשנת 2013 רק כ-78% מהשכירים במשק עבדו במשרה מלאה (דהיינו, לפחות 35 שעות בשבוע).
שיעור התעסוקה במגזר הכללי (יהודים שאינם חרדים) עולה בהתמדה ועומד נכון לשנת 2013 על 81.8%, תוך התקרבות ליעדי הממשלה בתעסוקה לשנת 2020 (83%)
עם זאת, הגעה אל היעד התעסוקתי שנקבע מחייבת התמודדות עם חסמים תעסוקתיים משמעותיים, בעיקר בקרב הורים צעירים (עבורם מחסור במעונות יום מהווה חסם תעסוקתי משמעותי), עולים חדשים וותיקים (בעיקר יוצאי אתיופיה), צעירים חסרי עורף תעסוקתי ואנשים עם מוגבלות (ראה בהרחבה להלן).
גם לגבי שיעור התעסוקה במגזר המיעוטים חלה עליה הדרגתית בשנים האחרונות, אם כי הפער אל מימוש יעדי הממשלה בנוגע לתעסוקה של מגזר זה לקראת שנת 2020 (78% לגברים ו-41% לנשים) עדיין רב, בייחוד ביחס לנשים (שיעורן בתעסוקה עומד נכון ל-2013 על 32% בלבד).
לפיכך, נראה שסגירת הפער מול היעד בקרב הנשים במגזר המיעוטים מחייב שינוי תרבותי וחברתי משמעותי הן בתוך החברה הערבית והן בקרב המעסיקים והחברה הישראלית.
שיעור התעסוקה במגזר החרדי עולה גם הוא בהדרגה בכיוון יעדי התעסוקה ל-2020 (63% לגברים ו-63% לנשים במגזר החרדי, כאשר לגבי אוכלוסיה זו חל גידול מרשים בשיעורי התעסוקה, במיוחד בקרב הנשים – שיעור התעסוקה בקרב נשים חרדיות עבר את היעד שנקבע כבר ב-2012 ולפי הנתונים הוא ממשיך לעלות בשנת 2014 (בה הגיע היקף המועסקות החרדיות לכ-77,000)– ממצאים שמעידים על שינוי בתרבות התעסוקתית בקרב הנשים החרדיות ועל הרחבה משמעותית במגוון המקצועות ומקומות העבודה הפתוחים בפניהן.
לעומת זאת, בקרב הגברים החרדים, למרות גידול משמעותי שחל בשיעורי התעסוקה, הפער בהגעה אל היעד עדיין משמעותי.
הכנסה מעבודה - מצב קיים ומגמות
בשנת 2013 השכר הממוצע במשק עמד על כ-8,955 ₪ ברוטו לחודש והשכר החציוני עמד על כ-6,578 ₪ לחודש. הפער בין נתונים אלו נובע מכך שכ-27% מהשכירים מרוויחים עד וכולל שכר המינימום וכ-68% מהשכירים מרוויחים עד השכר הממוצע במשק.
ניתוח הממצאים בנושא מראה כי:
סיכום ומסקנות
סיכום תמונת התעסוקה לשנת 2013 מורה כי במשק הישראלי חלו התפתחויות חשובות בתחום התעסוקה תוך גידול משמעותי הן בשיעורי ההשתתפות בכוח העבודה והן בשיעורי התעסוקה בכל המגזרים. בולט במיוחד הגידול בשיעורי התעסוקה בקרב נשים חרדיות, כאשר שיעור התעסוקה בקבוצה זו עבר את היעד שנקבע והוא ממשיך לעלות.
עם זאת, תמונת מצב זו מעלה כי בשוק התעסוקה קיימים אתגרים מהותיים רבים אשר המרכזיים בהם הינם:
ADALYA מייעצת ומלווה מזה מספר שנים אחרונות את משרד הכלכלה ומשרדי ממשלה קשורים אחרים בכל הנוגע לגיבוש והוצאה אל הפועל של תכניות תעסוקה מותאמות לצרכי האוכלוסיות השונות וניהול תכניות אלו.
במסגרת פעילות זו ביצעה ADALYA סקירות בינלאומיות העוסקים בתחום התעסוקה, גיבשה מודלים של הפעלה ומודלים כלכליים התואמים את מטרות התכנית, ליוותה הליכים מכרזיים מורכבים (לרבות גיבוש עקרונות המכרז וכתיבתו), ליוותה את יישום התכניות וסייעה בניהול ההתקשרויות עם מפעיליהן, תוך ביצוע הפקת לקחים ותרגומם לשינוי הסכמים, במידת הצורך.
לפרטים נוספים אנא פנו לראש תחום כלכלה אסטרטגיה במכרזים – אלינה רוסין
בשנת 2013 השכר הממוצע במשק עמד על כ-8,955 ₪ ברוטו לחודש והשכר החציוני עמד על כ-6,578 ₪ לחודש. הפער בין נתונים אלו נובע מכך שכ-27% מהשכירים מרוויחים עד וכולל שכר המינימום וכ-68% מהשכירים מרוויחים עד השכר הממוצע במשק.
ניתוח הממצאים בנושא מראה כי:
- הכנסה החציונית של נשים נמוכה בכ-30% מזו של הגברים. פער זה נובע מהיקף העסקה נמוך יותר (נשים עובדות בממוצע כ-77% מהיקף התעסוקה של גברים) והן משכר שעתי נמוך יותר. יש להדגיש כי במונחי ההכנסה הממוצע פער זה גדל כאשר הכנסת הנשים עומדת על כ-65% מהכנסת הגברים.
- בקרב גברים חרדיים חל בשנה האחרונה גידול משמעותי בהכנסה החציונית – גידול שנובע ככל הנראה מהבשלה של תהליכים שאפשרו את כניסתם למקצועות בעלי שכר גבוה יותר.
- הכנסת הנשים החרדיות הינה נמוכה אפילו בהשוואה לנשים בכלל האוכלוסיה. הכנסה נמוכה זו נובעת משילוב של היקפי העסקה נמוכים (כ-30 שעות בשבוע) ומשכר שעה נמוך – ממצא המעיד על ריכוז תעסוקה במקצועות בעלי שכר נמוך יחסית. יתר כן, ניתן לראות כי רמת ההכנסה נשארה יציבה במהלך התקופה – ממצא המעיד על כך שלמרות הגידול המרשים בתעסוקת הנשים החרדיות, עיקר תוספת התעסוקה הינה במקצועות בעלי שכר נמוך.
- בקרב גברים במגזר המיעוטים ניתן לראות עליה עקבית בהכנסה שנובעת בעיקר מגידול בשכר השעתי. עם זאת, עדיין השכר השעתי הינו נמוך ועומד על כ-72% מהשכר השעתי של גברים בכלל האוכלוסיה - ממצא המעיד על ריכוז תעסוקה במקצועות בעלי שכר נמוך יחסית.
- בקרב נשים במגזר המיעוטים ההכנסה החציונית הינה נמוכה מאוד ונובעת מבעיה משולבת של היקף העסקה נמוך (כ-30 שעות בשבוע) ושכר שעתי נמוך (כ-80% מהשכר השעתי של נשים בכלל האוכלוסיה). יתר על כן, ניתן לראות כי רמת ההכנסה נשארה יציבה במהלך התקופה – ממצא המעיד על כך שלמרות הגידול שחל בתעסוקת נשים ערביות עיקר תוספת התעסוקה הינה במקצועות בעלי שכר נמוך.
סיכום ומסקנות
סיכום תמונת התעסוקה לשנת 2013 מורה כי במשק הישראלי חלו התפתחויות חשובות בתחום התעסוקה תוך גידול משמעותי הן בשיעורי ההשתתפות בכוח העבודה והן בשיעורי התעסוקה בכל המגזרים. בולט במיוחד הגידול בשיעורי התעסוקה בקרב נשים חרדיות, כאשר שיעור התעסוקה בקבוצה זו עבר את היעד שנקבע והוא ממשיך לעלות.
עם זאת, תמונת מצב זו מעלה כי בשוק התעסוקה קיימים אתגרים מהותיים רבים אשר המרכזיים בהם הינם:
- הגדלה משמעותית של שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה ושיעורי התעסוקה בקרב גברים חרדים. במסגרת זו, צפויים שינויים משמעותיים בשנים הקרובות בעיקר בשל התהליכים שיגרמו בשל חקיקת "השוויון בנטל" שצפויה להקל על המעבר מעולם התורה לעולם העבודה וליצור תמריצים לכניסתם של גברים חרדיים לתחומים ומקצועות חדשים מבחינתם.
- הגדלה משמעותית של שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה ושיעורי התעסוקה בקרב נשים במגזר המיעוטים. גם במסגרת זו, צפויים שינויים משמעותיים בעיקר בשל הסרה של חסמים תרבותיים ופיסיים כמו למשל תוספת משמעותית של מעונות יום וקווי תחבורה ציבורית שיקלו על היציאה לעבודה.
- טיפול כוללני בכלל החסמים המקשים על תעסוקת אנשים עם מוגבלות (הן במגזר היהודי והן במגזר הערבי) ועל המעבר מהשתתפות בשוק העבודה לתעסוקה בשכר.
- מיצוי כושר ההשתכרות בכל המגזרים – בדגש על מגזר המיעוטים ונשים חרדיות – בשתי רמות:
- הסרת חסמים על היקף ההעסקה.
- פיתוח כוח האדם (באמצעות הכשרה מקצועית והכוונה ללימודים טכנולוגיים ואקדמיים) והתמודדות עם חסמים תרבותיים, באופן שיאפשר כניסה למקצועות בשכר שעתי גבוה יותר.
ADALYA מייעצת ומלווה מזה מספר שנים אחרונות את משרד הכלכלה ומשרדי ממשלה קשורים אחרים בכל הנוגע לגיבוש והוצאה אל הפועל של תכניות תעסוקה מותאמות לצרכי האוכלוסיות השונות וניהול תכניות אלו.
במסגרת פעילות זו ביצעה ADALYA סקירות בינלאומיות העוסקים בתחום התעסוקה, גיבשה מודלים של הפעלה ומודלים כלכליים התואמים את מטרות התכנית, ליוותה הליכים מכרזיים מורכבים (לרבות גיבוש עקרונות המכרז וכתיבתו), ליוותה את יישום התכניות וסייעה בניהול ההתקשרויות עם מפעיליהן, תוך ביצוע הפקת לקחים ותרגומם לשינוי הסכמים, במידת הצורך.
לפרטים נוספים אנא פנו לראש תחום כלכלה אסטרטגיה במכרזים – אלינה רוסין
