שוק המלט בישראל - אופי השוק
שוק המלט הישראלי נשלט ע"י המונופול של חברת נשר, המהווה את יצרן המלט היחיד במשק, ומספקת כ-85% מהצריכה הישראלית למלט. שאר הצריכה מגיעה באמצעות ייבוא (בעיקר מטורקיה) ע"י חברת "לב ברון". לחברת נשר שלושה מפעלים ברחבי הארץ. מפעל מרכזי ברמלה - המסוגל לייצר כ-5 מ' טון מלט בשנה (לשם השוואה גודלו הממוצע של מפעל מלט בינ"ל נאמד בכ-2 מ' טון בשנה). מפעל נוסף בהר-טוב בצמוד לבית-שמש בעל כושר ייצור של כ-1 מ' טון בשנה הפועל בטכנולוגיה מיושנת יחסית. ומפעל ליד חיפה בעל יכולת טחינה בלבד (קרי ללא יכולת לייצר קלינקר) של כ-1.3 מ' טון מלט בשנה. בשנת 2011 שיווקה נשר כ-5.3 מ' טון מלט - עיקר המלט שיוצר סיפק כ-85% מהצריכה הישראלית וחלקו (כ-1.2 מ' טון בשנה) סופק לחברת הסחר של הרשות-הפלסטינית המשווקת אותו לצרכנים בגדה המערבית.
מקטע הובלת המלט
כאמור לעיל, הובלת מלט היא תהליך מורכב מבחינה לוגיסטית - ולכן רק ארבע חברות מתמחות בהובלה מסוג זה בארץ.,בפועל, גם בענף הובלת המלט קיים מונופול כאשר כ-80% מההובלות מתבצעות ע"י חברת "תעבורה תפזורת". חברה זו הופרדה בשנת 1996 מקבוצת תעבורה, לפי הוראה של הממונה על ההגבלים העסקיים. עם זאת, קבוצת תעבורה נמצאת בשליטה משותפת של נשר וקבוצת לבנת, ובמקביל חברת תעבורה-תפזורת נמצאת בשליטה חלקית (כ-40%) של קבוצת לבנת.
אי-לכך, לא פעם נטען כי גם אם תנאי ההפרדה שקבע הממונה על ההגבלים העסקיים מתקיימים להלכה – הרי שבפועל מוסיפים להתקיים קשרים תפעוליים רבים בין תעבורה ותעבורה תפזורת. אי-לכך, חסמי הכניסה הטבעיים הקיימים בענף מתעצמים במשק הישראלי.
ייבוא מלט
נכון להיום יבואן המלט פועל במסגרת רשיון להפעלת רציף "לבן" - רציף 30 בנמל אשדוד – המתקבל ישירות מחברת נמלי-ישראל סקירת הענף מצאה כי הקשיים על מסחר בינ"ל בצמנט (הנובעים מאופי המוצר) מתעצמים בישראל בישראל, קיימים קשיים מובנים ביבוא צמנט מהמדינות השכנות אורך רציפים מוגבל בנמלי ישראל יוצר חסם אפקטיבי על היקף היבוא אין הצדקה כלכלית להקמת תשתיות מתקדמות לפריקת מלט בנמלי ישראל, מה שמוסיף על עלות הייבוא לעומת שווקים אחרים בעולם.ופוגע ברציפות האספקה היבואן תלוי בחברת תעבורה תפזורת לשם אספקת הצמנט (הקשורה כאמור לחברת הבת של נשר – תעבורה).
כל יבואן נוסף שיבקש לייבא מלט באמצעות חברות הנמל (אשדוד או חיפה), יידרש להתמודד עם רמה גבוהה יותר של חוסר ודאות לגבי רציפות האספקה וכן עם עלויות תפעול גבוהות יותר חסמים סטטוטוריים על הקמת מפעל צמנט חדש ממצאי העבודה העלו כי הביקוש המקומי למלט צפוי לעלות על ההיצע המקומי לקראת שנת 2024. פירושו של דבר, לאור המורכבות שבהקמת מפעל מלט מהיסוד, הוא שכבר כיום יש לבחון את היתכנות הקמת מפעל חדש – ואת החסמים העומדים בפני שחקן שיבקש לפעול לשם כך.
במסגרת העבודה נמצא כי קיימים מספר קשיים סטטוטוריים בפני הקמת מפעל צמנט חדש, העיקריים שבהם הם:
- הוקצה שטח לחציבת גיר למלט באזורים מרוחקים מאזורי הביקוש.
- עתודות הגיר למלט העיקריות שהוקצו נמצאות בנגב, בשטחים שנמצאים עדיין בתהליכי הסדרה עם ההתיישבות הבדואית באזור.
- הרחבת כושר הייצור של מפעל הר-טוב או הקמת כושר ייצור קלינקר בחיפה צפויות לעורר התנגדות של תושבי בית-שמש או חיפה.
המלצות
בעקבות עבודת הצוות העלתה הוועדה שורה של צעדים אופרטיביים על-מנת להתמודד עם הכשלים בענף המלט בישראל. ניתן לעיין בטיוטת דו"ח הוועדה וההמלצות המלאות באתר משרד האוצר וכן את דוח הביניים שפרסמה הוועדה.