ייצוג נשי בוועדות כספים בעיריות
העיסוק בייצוג נשי כאמצעי מדיניות במוקדי כח מעלה שאלה בדבר מינוי נשים לתפקידי ביצוע על ידי נבחרי ציבור אחרים, זאת להבדיל מהבחירה על ידי ציבור הבוחרים. צוות ADALYA ערך מחקר מקיף של הייצוג הנשי בוועדות הכספים ברשויות המקומיות.
בהקשר זה נדרש להבין מה מביא למינוי נבחר ציבור לכהן בתפקיד ביצועי, ומה מביא לתת-ייצוג של קבוצות אוכלוסייה שונות (בדגש על נשים) בתפקידי הביצוע. בהתאמה, עולה שאלה האם תת-הייצוג היא תוצאה של אפליה (בצד הביקוש), או להבדיל חוסר מוטיבציה מצד קבוצות אלו לבקש להיבחר לתפקידי הביצוע (בצד ההיצע).
לצורך המחקר, נבחנו וועדות הכספים בעשרות רשויות מקומיות. ועדת הכספים היא ועדת חובה על פי פקודת העיריות, כשהיא למעשה מורכבת מחברי מועצה (נבחרי ציבור) האמונים על עיצוב המדיניות התקציבית של העירייה.
הספרות המחקרית אודות הגורמים המשפיעים על בחירת נשים ברמה המקומית מועטה יחסית, ושיעור הפוליטיקאיות המקומיות הנבחרות לתפקידי ביצוע בוועדת הכספים או בתפקיד ביצועי של סגן ראש רשות מקומית כמעט אינו נחקר. מבין המחקרים המועטים בנושא, עולה תמונה של ייצוג חסר לנשים בוועדות כלכליות או טכניות, גם בהשוואה לייצוגן במליאת המועצה וגם בהשוואה לייצוגן בוועדות אחרות בעלות מאפיינים חברתיים יותר בישראל, ראש הרשות בוחר סגן מתוך חברי המועצה, ובחירה זו נדרשת לאישור מועצת הרשות. תפקיד זה שונה מתפקיד ראש הרשות אותו בוחר הציבור כמעט בכל מדינות העולם ובכללן גם ישראל.
המחקר כולל התייחסות למגזר העסקי, שבו התקיימו מחקרים רבים יותר בנושא זה. לדוגמה, בחירה בדירקטורים (ה"נבחרים") לוועדות משמעותיות על ידי הדירקטוריון (ה"גוף הנבחר") - נושא מחקר זה עוסק בתת תחום של ייצוג, ומתמקד בבחירה על ידי חברי ארגון שנבחרו כבר לתפקיד במליאת הארגון. עקב מיעוטם של מחקרים בשלטון המקומי אודות ועדות הפועלות תחת המליאה, ניתן להשליך ממחקרים העוסקים בדירקטוריונים של גופים עסקיים אודות בחירה בנשים לתפקידים בוועדות משמעותיות בדירקטוריון. קיימים מחקרים שמראים שאם נשים נבחרות מראש לדירקטוריות רק למטרות של נראות ציבורית, הרי שסביר כי הן לא תיבחרנה לתפקידים בוועדות משמעותיות בחברה. טענה זו של ייצוג חסר דומה לממצאים בתחום השלטון המקומי והמרכזי.
בהקשר זה נדרש להבין מה מביא למינוי נבחר ציבור לכהן בתפקיד ביצועי, ומה מביא לתת-ייצוג של קבוצות אוכלוסייה שונות (בדגש על נשים) בתפקידי הביצוע. בהתאמה, עולה שאלה האם תת-הייצוג היא תוצאה של אפליה (בצד הביקוש), או להבדיל חוסר מוטיבציה מצד קבוצות אלו לבקש להיבחר לתפקידי הביצוע (בצד ההיצע).
לצורך המחקר, נבחנו וועדות הכספים בעשרות רשויות מקומיות. ועדת הכספים היא ועדת חובה על פי פקודת העיריות, כשהיא למעשה מורכבת מחברי מועצה (נבחרי ציבור) האמונים על עיצוב המדיניות התקציבית של העירייה.
הספרות המחקרית אודות הגורמים המשפיעים על בחירת נשים ברמה המקומית מועטה יחסית, ושיעור הפוליטיקאיות המקומיות הנבחרות לתפקידי ביצוע בוועדת הכספים או בתפקיד ביצועי של סגן ראש רשות מקומית כמעט אינו נחקר. מבין המחקרים המועטים בנושא, עולה תמונה של ייצוג חסר לנשים בוועדות כלכליות או טכניות, גם בהשוואה לייצוגן במליאת המועצה וגם בהשוואה לייצוגן בוועדות אחרות בעלות מאפיינים חברתיים יותר בישראל, ראש הרשות בוחר סגן מתוך חברי המועצה, ובחירה זו נדרשת לאישור מועצת הרשות. תפקיד זה שונה מתפקיד ראש הרשות אותו בוחר הציבור כמעט בכל מדינות העולם ובכללן גם ישראל.
המחקר כולל התייחסות למגזר העסקי, שבו התקיימו מחקרים רבים יותר בנושא זה. לדוגמה, בחירה בדירקטורים (ה"נבחרים") לוועדות משמעותיות על ידי הדירקטוריון (ה"גוף הנבחר") - נושא מחקר זה עוסק בתת תחום של ייצוג, ומתמקד בבחירה על ידי חברי ארגון שנבחרו כבר לתפקיד במליאת הארגון. עקב מיעוטם של מחקרים בשלטון המקומי אודות ועדות הפועלות תחת המליאה, ניתן להשליך ממחקרים העוסקים בדירקטוריונים של גופים עסקיים אודות בחירה בנשים לתפקידים בוועדות משמעותיות בדירקטוריון. קיימים מחקרים שמראים שאם נשים נבחרות מראש לדירקטוריות רק למטרות של נראות ציבורית, הרי שסביר כי הן לא תיבחרנה לתפקידים בוועדות משמעותיות בחברה. טענה זו של ייצוג חסר דומה לממצאים בתחום השלטון המקומי והמרכזי.
ממצאי המחקר ברשויות המקומיות בישראל מעלים שבשליש מהעיריות שנבדקו, אין כלל אישה בוועדת הכספים ובשליש נוסף הן בודדות בוועדה. בנוסף, שיעור הנשים המכהנות כיו"ר ועדת הכספים עומד על כ-10% נכון לשנת 2017, לעומת שיעורן הכללי בעיריות - כ-18%.
העיסוק בייצוג נשי כאמצעי מדיניות במוקדי כח בשלטון המקומי מעלה שאלה בדבר מינוי נשים לתפקידי ביצוע על ידי נבחרי ציבור אחרים, זאת להבדיל מהבחירה על ידי ציבור הבוחרים. בהקשר זה נדרש להבין מה מביא למינוי נבחר ציבור לכהן בתפקיד ביצועי, ומה מביא לתת-ייצוג של קבוצות אוכלוסייה שונות (בדגש על נשים) בתפקידי הביצוע. בהתאמה, עולה שאלה האם תת-הייצוג היא תוצאה של אפליה (בצד הביקוש), או להבדיל חוסר מוטיבציה מצד קבוצות אלו לבקש להיבחר לתפקידי הביצוע (בצד ההיצע).
עבודת ADALYA כוללת גם מספר המלצות לשינוי המצב הקיים:
העיסוק בייצוג נשי כאמצעי מדיניות במוקדי כח בשלטון המקומי מעלה שאלה בדבר מינוי נשים לתפקידי ביצוע על ידי נבחרי ציבור אחרים, זאת להבדיל מהבחירה על ידי ציבור הבוחרים. בהקשר זה נדרש להבין מה מביא למינוי נבחר ציבור לכהן בתפקיד ביצועי, ומה מביא לתת-ייצוג של קבוצות אוכלוסייה שונות (בדגש על נשים) בתפקידי הביצוע. בהתאמה, עולה שאלה האם תת-הייצוג היא תוצאה של אפליה (בצד הביקוש), או להבדיל חוסר מוטיבציה מצד קבוצות אלו לבקש להיבחר לתפקידי הביצוע (בצד ההיצע).
עבודת ADALYA כוללת גם מספר המלצות לשינוי המצב הקיים:
- חקיקה - ברוב מדינות העולם קיימות מכסות ייצוג פוליטיות לנשים. מחקרים מציגים הצלחה בשיטה זו בהגעתן של נשים ברמה מקצועית טובה לתפקידים "גבריים". גם בארץ, קיימות מכסות ייצוג לנשים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות ותאגידים סטטוטוריים, אבל לא בתחום הפוליטי.
- תמרוץ - מתן הטבות כספיות לרשויות שיבחרו למנות נשים לתפקידים בכירים או לתפקידים פוליטיים כגון ועדת הכספים. התיקון בפקודת העיריות בשנת 2014 כבר נקט בשיטה כזו כשהתיר מימון מוגדל למפלגות פוליטיות ברשויות המקומיות אשר יציבו נשים במקומות גבוהים בהן ואלו ייבחרו למועצת הרשות.
- מידע - ממצאים אמפיריים רבים מוכיחים נטייה של נשים לתפקידים כגון חינוך ורווחה. ניתן לייצר מודעות בקרב חברות מועצה, גם כאלו הבאות מתחומים שאינם כלכליים, שההשפעה של ועדת הכספים הינה מהותית גם עבור תחומים אלו.
ניתן לקרוא עוד על המחקר כאן.
