מימון פרויקטים בתחום התשתית התחבורתית
במסגרת בחינת חלופות שונות למימון הקווים העתידיים במערכת הסעת ההמונים במטרופולין תל אביב, ערכה ADALYA סקירה בינלאומית במטרה לזהות מגמות שונות וחלופות במימון פרויקטים בתחום התשתית, בדגש על פרויקטים תחבורתיים.
פרויקטים בתחום הסעת ההמונים מאופיינים בכך שהפדיון ממכירת כרטיסי נסיעה אינו מכסה במרבית מדינות העולם המערבי את עלות ההפעלה ומשכך לא ניתן לממן באמצעות ההכנסות מהפרויקט את עלות הקמת התשתית. עובדה זאת, בתוספת מגבלת ההוצאה מתקציב המדינה, מחייבות איתור חלופות מימון נוספות.
על רקע המשבר הפיננסי הגלובלי (2008), חלה ירידה בהיקף ההשקעות בתשתית וביכולת לגייס מימון לפרויקטים ארוכי טווח בתחום התשתית. הרגולציה על המערכת הבנקאית, אשר באה לידי ביטוי בתקנות "באזל 3", חייבה חיפוש של חלופות מימון משלימות, לסינדיקט הבנקאי.
במסגרת העבודה אותרו מספר מגמות בולטות בתחום מימון הפרויקטים:
PF2
מקורו בבריטניה כהפקת לקחים ממודל ה-PPP (Private Public Partnership) המסורתי.
השינוי העיקרי במודל החדש הינו שהממשלה פועלת בפרויקטים כמשקיעי אקוויטי במיעוט. ע"י כך אמורה להיות מושגת הקצאת סיכונים טובה יותר, הגברה של מעורבות הסקטור הציבורי בפרויקטים, באמצעות נגישות לנתונים ומעורבות בקבלת החלטות אסטרטגיות מכוח היותה של הממשלה משקיע במיעוט. בנוסף, הסקטור הציבורי הופך להיות שותף בתשואה על ההשקעה.
בנוסף, המודל כולל הפרדה מבנית בין הגוף הממשלתי האמון על עריכת מכרז הרכש, לבין הגוף המנהל את ההשקעה בפרויקט, קביעת סטנדרטיזציה של מבנה המכרז והחוזה, הגדרת זמני תקן לתהליך המכרזי, הפחתה ככל הניתן של השירותים הנכללים במכרז ה-PPP ועוד.
פרויקטים בתחום הסעת ההמונים מאופיינים בכך שהפדיון ממכירת כרטיסי נסיעה אינו מכסה במרבית מדינות העולם המערבי את עלות ההפעלה ומשכך לא ניתן לממן באמצעות ההכנסות מהפרויקט את עלות הקמת התשתית. עובדה זאת, בתוספת מגבלת ההוצאה מתקציב המדינה, מחייבות איתור חלופות מימון נוספות.
על רקע המשבר הפיננסי הגלובלי (2008), חלה ירידה בהיקף ההשקעות בתשתית וביכולת לגייס מימון לפרויקטים ארוכי טווח בתחום התשתית. הרגולציה על המערכת הבנקאית, אשר באה לידי ביטוי בתקנות "באזל 3", חייבה חיפוש של חלופות מימון משלימות, לסינדיקט הבנקאי.
במסגרת העבודה אותרו מספר מגמות בולטות בתחום מימון הפרויקטים:
- הפקת לקחים ותיקון מתכונת ההתקשרות בהסכמי PPP בבריטניה – PF2.
- Value Capture – מימון באמצעות מיסוי עליית ערך הנדל"ן באזורי ההשפעה של הפרויקטים.
- Project Finance Bonds – הנפקת אג"ח פרוייקטלי.
PF2
מקורו בבריטניה כהפקת לקחים ממודל ה-PPP (Private Public Partnership) המסורתי.
השינוי העיקרי במודל החדש הינו שהממשלה פועלת בפרויקטים כמשקיעי אקוויטי במיעוט. ע"י כך אמורה להיות מושגת הקצאת סיכונים טובה יותר, הגברה של מעורבות הסקטור הציבורי בפרויקטים, באמצעות נגישות לנתונים ומעורבות בקבלת החלטות אסטרטגיות מכוח היותה של הממשלה משקיע במיעוט. בנוסף, הסקטור הציבורי הופך להיות שותף בתשואה על ההשקעה.
בנוסף, המודל כולל הפרדה מבנית בין הגוף הממשלתי האמון על עריכת מכרז הרכש, לבין הגוף המנהל את ההשקעה בפרויקט, קביעת סטנדרטיזציה של מבנה המכרז והחוזה, הגדרת זמני תקן לתהליך המכרזי, הפחתה ככל הניתן של השירותים הנכללים במכרז ה-PPP ועוד.
Value Capture
מתייחס לכל אסטרטגיית מימון המבוססת על "לכידת" הערך הכלכלי שנוצר כתוצאה מההשקעה בפרויקטים תחבורתיים.
קיימים מספר מנגנונים מקובלים ליישום VC:
+ היטל חד פעמי (Development Impact Fees)
+ מיסוי נדל"ן שוטף (TIF – Tax Increment Financing)
+ הקצאת קרקע לפיתוח משותף (Joint Development)
+ מיסוי שכר באזור השירות של המערכת (Income / Payroll Based Tax)
ישימות הכלי כמקור מימון הינה פונקציה של שיעור השינוי בערך הנדל"ן. שינוי זה תלוי במספר משתנים ובהם: איכות ותדירות השירות התחבורתי, מצב שוק הנדל"ן, מגוון שימושי הקרקע באזור התחנה ורמת התמריצים הגלומים במערכת למעבר מרכב פרטי לתחבורה ציבורית.
מרבית הפרויקטים התחבורתיים עתירי ההשקעה, ממונים כיום בשיעור כזה או אחר באמצעות מנגנוני VC. ניתן למנות ביניהם את ה-Crossrail בלונדון (32%), Grand Paris Express (80%) ועוד.
יתרונותיו של מודל ה-VC בכך שהם ממסים קבוצה המפיקה טובת הנאה ישירה מהפרויקט, מהווה מקור מימון פוטנציאלי לשיעור משמעותי מההשקעה הנדרשת בפרויקט והוא מייצר תזרים מזומנים הניתן לאיגוח. מאידך, מידת הישימות לסביבה הרגולטורית בישראל אינה גבוהה וזאת לאור העובדה שנדרש שינוי תפישתי וחקיקתי עמוק על מנת ליישמו. בנוסף, קיימת ביקורת על המודל אשר לפיה שיעור מיסוי גבוה מידי גורם לדיכוי של יזמות ופיתוח באזור בו מבוצע הפרויקט.
אג"ח פרוייקטלי (Project Bonds)
אג"ח למימון ארוך טווח למימון הקמת פרויקט תשתית ציבורי. האג"ח הפרויקטלי יכול שיהיה ספציפי (לפרויקט מסוים), או לא ספציפי; שכיר או בהקצאה לגופים מוסדיים, בד"כ ילווה בדרוג החוב.
מקור ההחזר הינו תזרים מזומנים הקשור בפרויקט.
דוגמה בולטת ל-PB לא ספציפי, הוא התוכנית הפדראלית האמריקאית Build America Bonds. בהתאם לתוכנית, הגורם המנפיק הינו מקומי (ממשל מדינתי, רשות מטרופולינית, או רשות מוניציפלית), בדרך כלל על בסיס תזרים הנובע מ-Value Capture. התמיכה הפדראלית באה לידי ביטוי בדרך של מתן פטור ממס על 35% מרווחי ההון על הקופון. במסגרת התכנית גויס סך של 180 מיליארד דולר, כאשר משרד האוצר האמריקאי אומד את הערך הנוכחי של החיסכון לגופי הממשל המקומיים בכ-20 מיליארד דולר.
העבודה הוצגה לגורמים הבכירים המעורבים בהקמת מערכת הסעת ההמונים במטרופולין ת"א ומהווה תשתית לעבודת מטה לבחינת חלופה אסטרטגית למימון הקווים העתידיים.
מתייחס לכל אסטרטגיית מימון המבוססת על "לכידת" הערך הכלכלי שנוצר כתוצאה מההשקעה בפרויקטים תחבורתיים.
קיימים מספר מנגנונים מקובלים ליישום VC:
+ היטל חד פעמי (Development Impact Fees)
+ מיסוי נדל"ן שוטף (TIF – Tax Increment Financing)
+ הקצאת קרקע לפיתוח משותף (Joint Development)
+ מיסוי שכר באזור השירות של המערכת (Income / Payroll Based Tax)
ישימות הכלי כמקור מימון הינה פונקציה של שיעור השינוי בערך הנדל"ן. שינוי זה תלוי במספר משתנים ובהם: איכות ותדירות השירות התחבורתי, מצב שוק הנדל"ן, מגוון שימושי הקרקע באזור התחנה ורמת התמריצים הגלומים במערכת למעבר מרכב פרטי לתחבורה ציבורית.
מרבית הפרויקטים התחבורתיים עתירי ההשקעה, ממונים כיום בשיעור כזה או אחר באמצעות מנגנוני VC. ניתן למנות ביניהם את ה-Crossrail בלונדון (32%), Grand Paris Express (80%) ועוד.
יתרונותיו של מודל ה-VC בכך שהם ממסים קבוצה המפיקה טובת הנאה ישירה מהפרויקט, מהווה מקור מימון פוטנציאלי לשיעור משמעותי מההשקעה הנדרשת בפרויקט והוא מייצר תזרים מזומנים הניתן לאיגוח. מאידך, מידת הישימות לסביבה הרגולטורית בישראל אינה גבוהה וזאת לאור העובדה שנדרש שינוי תפישתי וחקיקתי עמוק על מנת ליישמו. בנוסף, קיימת ביקורת על המודל אשר לפיה שיעור מיסוי גבוה מידי גורם לדיכוי של יזמות ופיתוח באזור בו מבוצע הפרויקט.
אג"ח פרוייקטלי (Project Bonds)
אג"ח למימון ארוך טווח למימון הקמת פרויקט תשתית ציבורי. האג"ח הפרויקטלי יכול שיהיה ספציפי (לפרויקט מסוים), או לא ספציפי; שכיר או בהקצאה לגופים מוסדיים, בד"כ ילווה בדרוג החוב.
מקור ההחזר הינו תזרים מזומנים הקשור בפרויקט.
דוגמה בולטת ל-PB לא ספציפי, הוא התוכנית הפדראלית האמריקאית Build America Bonds. בהתאם לתוכנית, הגורם המנפיק הינו מקומי (ממשל מדינתי, רשות מטרופולינית, או רשות מוניציפלית), בדרך כלל על בסיס תזרים הנובע מ-Value Capture. התמיכה הפדראלית באה לידי ביטוי בדרך של מתן פטור ממס על 35% מרווחי ההון על הקופון. במסגרת התכנית גויס סך של 180 מיליארד דולר, כאשר משרד האוצר האמריקאי אומד את הערך הנוכחי של החיסכון לגופי הממשל המקומיים בכ-20 מיליארד דולר.
העבודה הוצגה לגורמים הבכירים המעורבים בהקמת מערכת הסעת ההמונים במטרופולין ת"א ומהווה תשתית לעבודת מטה לבחינת חלופה אסטרטגית למימון הקווים העתידיים.
