הערכת הנזק הכלכלי באסון עברונה

ב-3 לדצמבר 2014, דלפו כ-5,000 מ"ק נפט גולמי מצינור קצא"א סמוך לצומת באר אורה (כ-15 ק"מ מאילת) עקב רשלנות של עובדי קצא"א. כתוצאה מהדליפה, זוהם שטח של כ-247 דונם כולל שטח נרחב בשמורת הטבע מלחת עברונה.
עמותת אדם טבע ודין פנתה לחברת ADALYA לצורך הערכת הנזק הכלכלי שנוצר מהזיהום כבסיס להגשת תביעה ייצוגית בעתיד. לצורך ניתוח הנזקים של הדליפה, היה צורך בכימות של שני פרמטרים עיקריים:

• הנזק הסוציו-אקונומי הישיר והעקיף לציבור עקב הפגיעה הסביבתית. יודגש, שמודלים בכלכלת סביבה אינם מתייחסים לנזקים ישירים בלבד. כך למשל, בהערכת הנזק הסוציו-אקונומי אנו מתייחסים לא רק להשפעה השלילית על "נפגעים ישירים" כמו המבקרים באתר  ואלו המעוניינים לבקר בו, אלא על ההשפעה כלל הציבור. אסון הנפט באזור Prince William Sound באלסקה מהווה דוגמה רלבנטית - התביעה נגד Exxon Mobil לקבלת פיצויים עקב הנזק שנגרם ממכלית הנפט אקסון ואלדז הוגשה ע"י כלל הציבור - אנשים שלא ביקרו באתר ושלא הייתה להם כוונה לבקר בו.
• הנזק האקולוגי-סביבתי, המשקף את הערך אשר הציבור מקנה לשיקום מלא של המערכת האקולוגית הייחודית של השמורה.

המטרה היישומית של כלכלת סביבה היא לכמת את המרכיבים השונים בנזק סביבתי, הכולל כימות של פגיעה בנכסים לא ממשיים כגון נוף, סביבה טבעית, ומגוון ביולוגי על אף הקושי שבמדידת חלק מהמרכיבים. לצרכי ניתוח נכסים לא ממשיים, כלכלנים סביבתיים פיתחו (בעיקר בשני העשורים האחרונים) שיטות לכימות של ההשפעה הישירה והעקיפה על נכסים אלו.  
בניתוח ההשפעות הנ"ל, עדליא התבססה על מודל לאומדן נזקים של דליפות נפט (מודל BOSCEM) אשר פותח לבקשת הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית (EPA) על מנת לספק הערכה מקיפה לעלויות (בדולר לגלון) של דליפות נפט.