העברת תקציב מהרשויות החזקות
מאת לנה חיבריץ ועודד סטקלוב
תמהיל ההכנסות של רשות מקומית מחולק לשלושה מקורות עיקריים: הכנסות עצמיות של הרשות המקומית,המורכבות בעיקר מגביית תשלומי ארנונה, תקציב ממשלתי המוקצה לרשות ומענקים ומענקי משרד הפנים. סכום התקציב הממשלתי לכל רשות ורשות נקבע לפי אחוזי השתתפות מתוך סה"כ ההוצאות של הרשות בתחום החינוך והרווחה. אחוזי ההשתתפות הנ"ל לרוב שונים בין סעיף לסעיף ונקבעים לפי מספר רב של קריטריונים.
בשנה האחרונה החלו משרדי הפנים והאוצר בתהליך אסטרטגי מעמיק שמטרתו לשנות את תמהיל ההכנסות הממשלתיות ברשויות מקומיות, תוך העברת כספים מרשויות חזקות לחלשות. השינוי מתוכנן בשלושה אפיקים: תקציב חינוך, תקציב רווחה והנחות בארנונה ממשלתית. מטרת צעד זה לחזק את הרשויות החלשות בישראל ולצמצם את הפערים ביניהן לבין הרשויות החזקות. חיזוק הרשויות החלשות בתחומים הנ"ל צפוי להיות בעל השפעה רוחבית על יכולותיהן של רשויות המוגדרות כחלשות לספק שירותים טובים יותר לתושביהן.
אסטרטגיית פעולה בהכנת הקובץ:
חברת ADALYA סייעה בהכנת מודל המציע שינוי בשיטת התקצוב של רשויות מקומיות לתקצוב דיפרנציאלי.
תהליך העבודה חולק למספר שלבים:
סקירה ואיסוף נתונים:
השלב הראשון של העבודה התבסס על סקירת שיטת ההשתתפות הממשלתית בתחום החינוך והרווחה הרווחת היום וההנחות הניתנות למשרדי הממשלה בארנונה ממשלתית. לאחר שלמדנות את אופן התקצוב בהווה פנינו לאיסוף נתוני התקצוב הממשלתי בכדי לכמת את תמהיל ההכנסות הממשלתיות בכל רשות ורשות.
תמהיל ההכנסות של רשות מקומית מחולק לשלושה מקורות עיקריים: הכנסות עצמיות של הרשות המקומית,המורכבות בעיקר מגביית תשלומי ארנונה, תקציב ממשלתי המוקצה לרשות ומענקים ומענקי משרד הפנים. סכום התקציב הממשלתי לכל רשות ורשות נקבע לפי אחוזי השתתפות מתוך סה"כ ההוצאות של הרשות בתחום החינוך והרווחה. אחוזי ההשתתפות הנ"ל לרוב שונים בין סעיף לסעיף ונקבעים לפי מספר רב של קריטריונים.
בשנה האחרונה החלו משרדי הפנים והאוצר בתהליך אסטרטגי מעמיק שמטרתו לשנות את תמהיל ההכנסות הממשלתיות ברשויות מקומיות, תוך העברת כספים מרשויות חזקות לחלשות. השינוי מתוכנן בשלושה אפיקים: תקציב חינוך, תקציב רווחה והנחות בארנונה ממשלתית. מטרת צעד זה לחזק את הרשויות החלשות בישראל ולצמצם את הפערים ביניהן לבין הרשויות החזקות. חיזוק הרשויות החלשות בתחומים הנ"ל צפוי להיות בעל השפעה רוחבית על יכולותיהן של רשויות המוגדרות כחלשות לספק שירותים טובים יותר לתושביהן.
אסטרטגיית פעולה בהכנת הקובץ:
חברת ADALYA סייעה בהכנת מודל המציע שינוי בשיטת התקצוב של רשויות מקומיות לתקצוב דיפרנציאלי.
תהליך העבודה חולק למספר שלבים:
סקירה ואיסוף נתונים:
השלב הראשון של העבודה התבסס על סקירת שיטת ההשתתפות הממשלתית בתחום החינוך והרווחה הרווחת היום וההנחות הניתנות למשרדי הממשלה בארנונה ממשלתית. לאחר שלמדנות את אופן התקצוב בהווה פנינו לאיסוף נתוני התקצוב הממשלתי בכדי לכמת את תמהיל ההכנסות הממשלתיות בכל רשות ורשות.
הגדרת מדד חוזק רשות:
השלב הקריטי בתהליך העבודה היה הגדרת מדד שיאפיין את חוזקן של הרשויות. המדד המקובל היום להערכת חוזק רשות הינו המדד הסוציו-אקונומי, אולם, מדד זה אינה משרת את המטרה בצורה מיטבית מפני שהוא מגדיר בעיקר את הרמה החברתית-כלכלית של תושבי הרשות ואילו ברצוננו להגדיר את חוזקה של הרשות כולה.
בכדי לאפיין את המדד שלנו שאלנו את עצמנו את השאלות הבאות- מה הופך את הרשות לרשות חזקה? האם זה חוזק תושבי הרשות? האם זה חוזק מוניציפאלי וכלכלי של הרשות עצמה? האם זה היקף מקורות ארנונה ברשות או שאולי ישנם עוד דברים שמשפיעים על חוזקן של הרשויות? לאחר ניתוח מעמיק של הקריטריונים שעמדו בפנינו גובש מדד אופטימאלי לחוזק רשות, כאשר כל הרשויות חולקו לעשרה אשכולות בהתאם לקריטריונים המאפיינים כל אחת ואחת מהן. בכדי לאפיין את ההבדל והקשר בין מדד חוזק רשות שהגדרנו למדד הסוציו- אקונומי בוצע ניתוח סטטיסטי (א-פרמטרי ופרמטרי) וכמו שצפינו נמצא קשר חזק ביניהם.
המודל הכלכלי:
הנחות המוצא שהובילו את המודל במהלך העבודה היו יצירת מודל יעיל ופשוט להבנה. המודל הוצג ע"י שלושה סימולאטורים מורכבים שנבנו בכלים מתקדמים. מטרת הסימולאטורים לגבש מודל אופטימאלי ופשוט ליישום אשר יציג את השינויים המתוכננים. הסימולאטורים מאפשרים הדמיה של הרפורמה המתוכננת כאשר כל אחד מהם מתייחס בצורה מפורטת לכל הקריטריונים של סעיפי התקצוב השונים המרכיבים כל תחום ותחום. יודגש כי אין מדובר בתשלומי אזרחים לרשות המקומית בגין קבלת שירותים מוניציפאליים, אלא הכנסות ממשרדי ממשלה (בין אם בתקצוב ובין אם בתשלום ארנונה ממשלתית), אשר אין כמעט חולק על כך שמתפלגים כיום בצורה שאינה שוויונית. המודל מציג אופטימיזציה של מקסימום תקציב שיועבר לרשויות החזקות תוך מינימום פגיעה ברשויות החזקות (כאחוז מהתקציב הממשלתי שייגרע מהן).
מודל הפריסה לשלוש שנים:
הואיל ומדובר בסכום משמעותי שיעבור מהרשויות החזקות לחלשות, ישנה חשיבות רבה לפריסת הסכום על פני מספר שנים על מנת לייצר העברה הדרגתית ובכך למנוע שינוי פתאומי, הן לרשויות החזקות מהן מועברים הכספים והן לרשויות הלא חזקות אליהן עוברים הכספים. לאור זאת, הוכן מודל כלכלי שמטרת לפרוס את הסכום הנ"ל לשלוש שנים באופן ישים לתפעול.
לסיכום
שינוי בתמהיל ההכנסות הממשלתיות של הרשויות המקומיות יאפשר לחזק את הרשויות החלשות במדינה ובכך לשפר את רמת השירותים לתושבים ברשויות חלשות יחסית. ישנה חשיבות רבה לבצע את השינוי במודל התקצוב הממשלתי תוך שמירה על שלושה היבטים עיקריים: יעילות חלוקתית, ישימות תפעולית והדרגתיות בכדי למנוע זעזוע פתאומי ברשויות החזקות.
-----------------------------------
חברת ADALYA מלווה בשנים האחרונות בכל הנוגע לייעוץ ברגולציה בתחום השלטון המקומי את משרדי הפנים והאוצר.
במסגרת פעילות זו ביצעה ADALYA מחקרים רבים העוסקים בתכנון מדיניות מוניציפאלית של חלוקת הכנסות בין רשויות, איחודי רשויות מקומיות, קידום מעמד האישה, תכנון מדיניות ארנונה, פיתוח הון אנושי והגדרות תפקידים ברשויות, סל שירותים מחייב ועוד. פעילות זו לוותה בניתוח סוגיות הקשורות לכלכלת שלטון מקומי, רגולציה, מכרזים, חקיקה, תכנון גיאוגרפי ועוד.
לפרטים נוספים אנא פנו לראש תחום מחקר ושלטון מקומי - עודד סטקלוב
השלב הקריטי בתהליך העבודה היה הגדרת מדד שיאפיין את חוזקן של הרשויות. המדד המקובל היום להערכת חוזק רשות הינו המדד הסוציו-אקונומי, אולם, מדד זה אינה משרת את המטרה בצורה מיטבית מפני שהוא מגדיר בעיקר את הרמה החברתית-כלכלית של תושבי הרשות ואילו ברצוננו להגדיר את חוזקה של הרשות כולה.
בכדי לאפיין את המדד שלנו שאלנו את עצמנו את השאלות הבאות- מה הופך את הרשות לרשות חזקה? האם זה חוזק תושבי הרשות? האם זה חוזק מוניציפאלי וכלכלי של הרשות עצמה? האם זה היקף מקורות ארנונה ברשות או שאולי ישנם עוד דברים שמשפיעים על חוזקן של הרשויות? לאחר ניתוח מעמיק של הקריטריונים שעמדו בפנינו גובש מדד אופטימאלי לחוזק רשות, כאשר כל הרשויות חולקו לעשרה אשכולות בהתאם לקריטריונים המאפיינים כל אחת ואחת מהן. בכדי לאפיין את ההבדל והקשר בין מדד חוזק רשות שהגדרנו למדד הסוציו- אקונומי בוצע ניתוח סטטיסטי (א-פרמטרי ופרמטרי) וכמו שצפינו נמצא קשר חזק ביניהם.
המודל הכלכלי:
הנחות המוצא שהובילו את המודל במהלך העבודה היו יצירת מודל יעיל ופשוט להבנה. המודל הוצג ע"י שלושה סימולאטורים מורכבים שנבנו בכלים מתקדמים. מטרת הסימולאטורים לגבש מודל אופטימאלי ופשוט ליישום אשר יציג את השינויים המתוכננים. הסימולאטורים מאפשרים הדמיה של הרפורמה המתוכננת כאשר כל אחד מהם מתייחס בצורה מפורטת לכל הקריטריונים של סעיפי התקצוב השונים המרכיבים כל תחום ותחום. יודגש כי אין מדובר בתשלומי אזרחים לרשות המקומית בגין קבלת שירותים מוניציפאליים, אלא הכנסות ממשרדי ממשלה (בין אם בתקצוב ובין אם בתשלום ארנונה ממשלתית), אשר אין כמעט חולק על כך שמתפלגים כיום בצורה שאינה שוויונית. המודל מציג אופטימיזציה של מקסימום תקציב שיועבר לרשויות החזקות תוך מינימום פגיעה ברשויות החזקות (כאחוז מהתקציב הממשלתי שייגרע מהן).
מודל הפריסה לשלוש שנים:
הואיל ומדובר בסכום משמעותי שיעבור מהרשויות החזקות לחלשות, ישנה חשיבות רבה לפריסת הסכום על פני מספר שנים על מנת לייצר העברה הדרגתית ובכך למנוע שינוי פתאומי, הן לרשויות החזקות מהן מועברים הכספים והן לרשויות הלא חזקות אליהן עוברים הכספים. לאור זאת, הוכן מודל כלכלי שמטרת לפרוס את הסכום הנ"ל לשלוש שנים באופן ישים לתפעול.
לסיכום
שינוי בתמהיל ההכנסות הממשלתיות של הרשויות המקומיות יאפשר לחזק את הרשויות החלשות במדינה ובכך לשפר את רמת השירותים לתושבים ברשויות חלשות יחסית. ישנה חשיבות רבה לבצע את השינוי במודל התקצוב הממשלתי תוך שמירה על שלושה היבטים עיקריים: יעילות חלוקתית, ישימות תפעולית והדרגתיות בכדי למנוע זעזוע פתאומי ברשויות החזקות.
-----------------------------------
חברת ADALYA מלווה בשנים האחרונות בכל הנוגע לייעוץ ברגולציה בתחום השלטון המקומי את משרדי הפנים והאוצר.
במסגרת פעילות זו ביצעה ADALYA מחקרים רבים העוסקים בתכנון מדיניות מוניציפאלית של חלוקת הכנסות בין רשויות, איחודי רשויות מקומיות, קידום מעמד האישה, תכנון מדיניות ארנונה, פיתוח הון אנושי והגדרות תפקידים ברשויות, סל שירותים מחייב ועוד. פעילות זו לוותה בניתוח סוגיות הקשורות לכלכלת שלטון מקומי, רגולציה, מכרזים, חקיקה, תכנון גיאוגרפי ועוד.
לפרטים נוספים אנא פנו לראש תחום מחקר ושלטון מקומי - עודד סטקלוב
