ייצוג נשים ברשויות המקומיות
מאת: מור אלקסלסי ועודד סטקלוב
השיח על מעמד האישה קיים מזה שנים רבות, כאשר במשך שנים נאבקו ארגוני נשים לקבלת הכרה במעמדן כשוות זכויות במגוון תחומים בחיי היום- יום. עם הקידמה והתפתחות השיח בנושא, צלח המאבק והביא להגדלת הייצוג הנשי בשלל תחומים מרכזיים (פוליטיקה, כלכלה, עסקים ועוד) ובתהליכים בעלי השפעה על החברה. עם זאת, גם בשנות ה-2000 ניכר כי עדיין קיימת "תקרת זכוכית" וכי נשים אינן מגיעות לכדי ייצוג שווה בהנהגה ובתפקידים בכירים. על אף שניתן לומר שבישראל קיימות קבוצות נוספים הסובלות מאפליה וקיפוח, המגדר עודנו הגורם המבדיל ביותר בין קבוצות האוכלוסייה, ומכאן החשיבות והקדימות שיש בנקיטת פעולות למניעת אפליה דווקא בין נשים לגברים ולא בין קבוצות אוכלוסייה אחרות. כשל השוק המהותי בהקשר זה הינו כשל כלכלי ולאו דווקא כשל מוסרי, המביא לכך שהדרת נשים מתפקידים בכירים בארגונים פוגמת בביצועי הארגון.
כך לדוגמא נמצא כי התשואה על ההון בחברות עסקיות הייתה גבוהה באופן משמעותי, כאשר שיעור הייצוג הנשי היה גבוה. ממצא זה מהווה למעשה את ההצדקה הכלכלית לפעולה לנקיטת פעולות לתיקון העיוות, מעבר להצדקות לשיקולים חברתיים כגון מתן שוויון הזדמנויות.בסקירת תמונת המצב העולמית נראה כי היעדרותן של נשים מעמדות מפתח אינה רק בתחום השלטון המקומי ואינה ייחודית למדינת ישראל בלבד.
במינוי נשים לדירקטוריונים בחברות עסקיות הנסחרות בבורסה, ממוצע מדינות ה-OECD עומד על 10% בלבד, וניכר כי מצבה של ישראל דווקא טוב לעומת רוב מדינות המערב ועומד על שיעור של 18%. גם בייצוג נשי בפרלמנטים ניכר כי מצבה של ישראל אינו מהגרועים (אם כי עדיין נמצא מתחת לממוצע מדינות ה-OECD העומד על 25%), ועומד על 22.5%.
בייצוג נשי במועצות הרשויות המקומיות בישראל המצב בכי רע, כאשר הממוצע בישראל עומד על 13% בלבד לעומת הממוצע בעולם, שעומד על כ-28%. בכדי להתגבר על בעיה זו, מדינות רבות בעולם הנהיגו שיטה של מכסות ייצוג לנשים (הן ברשימות לבחירות והן כחברות במועצות), אשר נמצאו כגורם מובהק בהגדלת הייצוג הנשי בפרלמנטים.
השיח על מעמד האישה קיים מזה שנים רבות, כאשר במשך שנים נאבקו ארגוני נשים לקבלת הכרה במעמדן כשוות זכויות במגוון תחומים בחיי היום- יום. עם הקידמה והתפתחות השיח בנושא, צלח המאבק והביא להגדלת הייצוג הנשי בשלל תחומים מרכזיים (פוליטיקה, כלכלה, עסקים ועוד) ובתהליכים בעלי השפעה על החברה. עם זאת, גם בשנות ה-2000 ניכר כי עדיין קיימת "תקרת זכוכית" וכי נשים אינן מגיעות לכדי ייצוג שווה בהנהגה ובתפקידים בכירים. על אף שניתן לומר שבישראל קיימות קבוצות נוספים הסובלות מאפליה וקיפוח, המגדר עודנו הגורם המבדיל ביותר בין קבוצות האוכלוסייה, ומכאן החשיבות והקדימות שיש בנקיטת פעולות למניעת אפליה דווקא בין נשים לגברים ולא בין קבוצות אוכלוסייה אחרות. כשל השוק המהותי בהקשר זה הינו כשל כלכלי ולאו דווקא כשל מוסרי, המביא לכך שהדרת נשים מתפקידים בכירים בארגונים פוגמת בביצועי הארגון.
כך לדוגמא נמצא כי התשואה על ההון בחברות עסקיות הייתה גבוהה באופן משמעותי, כאשר שיעור הייצוג הנשי היה גבוה. ממצא זה מהווה למעשה את ההצדקה הכלכלית לפעולה לנקיטת פעולות לתיקון העיוות, מעבר להצדקות לשיקולים חברתיים כגון מתן שוויון הזדמנויות.בסקירת תמונת המצב העולמית נראה כי היעדרותן של נשים מעמדות מפתח אינה רק בתחום השלטון המקומי ואינה ייחודית למדינת ישראל בלבד.
במינוי נשים לדירקטוריונים בחברות עסקיות הנסחרות בבורסה, ממוצע מדינות ה-OECD עומד על 10% בלבד, וניכר כי מצבה של ישראל דווקא טוב לעומת רוב מדינות המערב ועומד על שיעור של 18%. גם בייצוג נשי בפרלמנטים ניכר כי מצבה של ישראל אינו מהגרועים (אם כי עדיין נמצא מתחת לממוצע מדינות ה-OECD העומד על 25%), ועומד על 22.5%.
בייצוג נשי במועצות הרשויות המקומיות בישראל המצב בכי רע, כאשר הממוצע בישראל עומד על 13% בלבד לעומת הממוצע בעולם, שעומד על כ-28%. בכדי להתגבר על בעיה זו, מדינות רבות בעולם הנהיגו שיטה של מכסות ייצוג לנשים (הן ברשימות לבחירות והן כחברות במועצות), אשר נמצאו כגורם מובהק בהגדלת הייצוג הנשי בפרלמנטים.
במדינות מסוימות (פינלנד, איטליה ונורבגיה למשל) נמצא כי המכסות תרמו להגדלת הייצוג הנשי, לעומת מדינות או אזורים אחרים בהם לא הונהגו שיטות של מכסות. הצלחתה של שיטת המכסות תלויה רבות בהלך הרוח בציבור ובפוליטיקה ומתן לגיטימציה לחקיקה בנושא, כמו גם נקיטת צעדים שיתמכו ביישום המכסות (לדוג' תמריצים כספיים ויצירת מסגרת עבודה המתאימה לנשים). ניתן לומר כי קיימים שלושה תפקידים עיקריים ברשויות המקומיות בישראל- חברות דירקטוריון בתאגידים עירוניים, נבחרות ציבור במועצת הרשות וכהונת נשים בתפקידים בכירים ברשויות המקומיות.
ממצאי ניתוח סטטיסטי על מדגם מייצג של רשויות מקומיות מראים כי גם במקרים בהם נשים ממלאות תפקיד כדירקטוריות בתאגידים עירוניים או בתפקידים בכירים, עדיין ניתן לראות כי באופן מסורתי הן מתמנות לתחומים בעלי אופי חברתי יותר דוגמת מלכ"רים העוסקים בחינוך ורווחה ואילו בצד העסקי (ואף בתפקידים בעלי אופי עסקי דוגמת מנכ"ל וגזבר) מינויים אלה רחוקים מלייצג את משקלן האמיתי של נשים באוכלוסיה. מאפייני הרשות כפי שנבחנו מעידים על כך שכאשר האוכלוסייה ברשות עולה על 100 אלף תושבים (עיר גדולה) ממוצע שיעור הייצוג הנשי במועצה גדול יותר באופן כללי. בנוסף, ברשויות חזקות יותר ונגישות יותר למרכז הארץ (אשכול כלכלי- חברתי ואשכול פריפריאלי בין 5 ל-10) ניתן לראות באופן עקבי ומובהק כי ניתן יותר ייצוג לנשים הן כחברות מועצה והן בתפקידים בכירים ברשות.
נתונים אלו מחזקים את ההנחה הרווחת כי נשים במגזר הלא יהודי ובמגזר החרדי מופלות לרעה לעומת גברים, כפי שניתן לראות באופן ברור בעיקר בתפקידים בכירים ברשויות ובחברות במועצת הרשויות. ברשויות אלה, שלרוב מסווגות באשכולות החברתיים- כלכליים בקצה הנמוך של הסקאלה, שיעור הנשים המתמנות לתפקידים בכירים הינו אפסי.
ב-2016 משרד הפנים החליט להקים ועדה ציבורית לקידום מעמד האישה ברשויות המקומיות - לכתבה בנושא לחצו כאן.
-------------------------------
חברת ADALYA מלווה בשנים האחרונות בכל הנוגע לייעוץ ברגולציה בתחום השלטון המקומי את משרדי הפנים והאוצר.
במסגרת פעילות זו ביצעה ADALYA מחקרים רבים העוסקים בתכנון מדיניות מוניציפאלית של חלוקת הכנסות בין רשויות, איחודי רשויות מקומיות, קידום מעמד האישה, תכנון מדיניות ארנונה, פיתוח הון אנושי והגדרות תפקידים ברשויות, סל שירותים מחייב ועוד. פעילות זו לוותה בניתוח סוגיות הקשורות לכלכלת שלטון מקומי, רגולציה, מכרזים, חקיקה, תכנון גיאוגרפי ועוד.
לפרטים נוספים אנא פנו לראש תחום מחקר ושלטון מקומי - עודד סטקלוב
ממצאי ניתוח סטטיסטי על מדגם מייצג של רשויות מקומיות מראים כי גם במקרים בהם נשים ממלאות תפקיד כדירקטוריות בתאגידים עירוניים או בתפקידים בכירים, עדיין ניתן לראות כי באופן מסורתי הן מתמנות לתחומים בעלי אופי חברתי יותר דוגמת מלכ"רים העוסקים בחינוך ורווחה ואילו בצד העסקי (ואף בתפקידים בעלי אופי עסקי דוגמת מנכ"ל וגזבר) מינויים אלה רחוקים מלייצג את משקלן האמיתי של נשים באוכלוסיה. מאפייני הרשות כפי שנבחנו מעידים על כך שכאשר האוכלוסייה ברשות עולה על 100 אלף תושבים (עיר גדולה) ממוצע שיעור הייצוג הנשי במועצה גדול יותר באופן כללי. בנוסף, ברשויות חזקות יותר ונגישות יותר למרכז הארץ (אשכול כלכלי- חברתי ואשכול פריפריאלי בין 5 ל-10) ניתן לראות באופן עקבי ומובהק כי ניתן יותר ייצוג לנשים הן כחברות מועצה והן בתפקידים בכירים ברשות.
נתונים אלו מחזקים את ההנחה הרווחת כי נשים במגזר הלא יהודי ובמגזר החרדי מופלות לרעה לעומת גברים, כפי שניתן לראות באופן ברור בעיקר בתפקידים בכירים ברשויות ובחברות במועצת הרשויות. ברשויות אלה, שלרוב מסווגות באשכולות החברתיים- כלכליים בקצה הנמוך של הסקאלה, שיעור הנשים המתמנות לתפקידים בכירים הינו אפסי.
ב-2016 משרד הפנים החליט להקים ועדה ציבורית לקידום מעמד האישה ברשויות המקומיות - לכתבה בנושא לחצו כאן.
-------------------------------
חברת ADALYA מלווה בשנים האחרונות בכל הנוגע לייעוץ ברגולציה בתחום השלטון המקומי את משרדי הפנים והאוצר.
במסגרת פעילות זו ביצעה ADALYA מחקרים רבים העוסקים בתכנון מדיניות מוניציפאלית של חלוקת הכנסות בין רשויות, איחודי רשויות מקומיות, קידום מעמד האישה, תכנון מדיניות ארנונה, פיתוח הון אנושי והגדרות תפקידים ברשויות, סל שירותים מחייב ועוד. פעילות זו לוותה בניתוח סוגיות הקשורות לכלכלת שלטון מקומי, רגולציה, מכרזים, חקיקה, תכנון גיאוגרפי ועוד.
לפרטים נוספים אנא פנו לראש תחום מחקר ושלטון מקומי - עודד סטקלוב
